אני יודעת לחכות

אני לא לגמרי יודעת למה יש לי צורך עז להיכנס בחברי הכלוב ממין זכר.
אולי אני פגועה, אולי אני מתוסכלת, ואולי אני לא צריכה תמיד להיות בבקרה עצמית בלתי פוסקת ופשוט להיכנס בהם אם בא לי.
ובא לי.
המקום הזה מלא בזכרים דפוקים, טיפשים, צרי עין ולב. בזקנים חרמנים שחושבים שיש להם איזושהי לגיטימציה או זכות להתעלק על ילדות מתוסבכות ומבולבלות ולנצל אותן בצורה מכוערת.
איכס. זה מגעיל אותי בטירוף.
מלא כאן בנצלנים, רמאים, שקרנים, אלימים, פוגעים ויותר מכל נעליים.
פשוט נעליים.
ואני, את הנעליים שלי בוחרת בקפידה ונועלת רק על הרגליים.
אז כל הנעליים שמסתובבות כאן- לא להתקרב!