אני יודעת לחכות

תכף חמש בבוקר ואני לא מרגישה כל כך טוב ולא ישנה.
רציתי לכתוב משהו על השבוע שהיה לי. כמעט שבוע שלם בחיפה עם החברה שאני הכי אוהבת, ולגלות מה זו אינטימיות, ומה זו אהבה, ולגלות את חיפה שזה נשמע אולי נורא משעמם אבל זה הכי לא.
ולגלות את עצמי.
ושום דבר שאני אכתוב לא יכול להסביר את השבוע הזה.
אולי רק המשפט ששלחתי לחברה הזו שלי כשכבר הגעתי חזרה לתל אביב.
כתבתי לה: אני חושבת שהיה כל כך כואב להיפרד ולחזור הביתה כי אף פעם לא אהבו אותי ככה.
אז כן, אני דרמטית, אבל לא הרבה אהבו אותי כמו שהיא אהבה אותי בשבוע הזה.
וזה היה טוב.
אני המון זמן בלי גבר. ומה שמעניין זה שאני גם לא רוצה. אבל כמו שאני לא רוצה אני גם כן רוצה.
פשוט היה נחמד אם היה עכשיו מישהו במיטה שלי שהיה מחבק אותי מתוך שינה.
אבל גם ככה זה בסדר.
עוד שבוע מתחילים הלימודים.
אני מתגעגעת לדבר איתך. כן, אתה, זה שדואג לספר לי על מאורעות הירח.