סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 19 שנים. 25 בדצמבר 2004 בשעה 18:21

מצאתי היום משפט שכתבתי פעם, לא כל כך מזמן באיזה מחברת קטנה.
היה כתוב שם:
"הכניעה מהדהדת בתוכי אבל אני לא אתן לה להתממש."
כתבתי את המשפט הזה בעשרים באוגוסט 2004.
באותו יום חזרתי מברלין לארץ.
המון דברים קרו מאז. חיים שלמים.
הוא קצת תעלומה בעיני המשפט הזה. לא יודעת למה התכוונתי. לא יודעת מה רציתי להגיד. לא יודעת למה.
זה היה לפני הרבה שמחה והרבה עצב.
זה היה לפני שקרה משהו שלא יכולתי להאמין שהוא באמת קורה.
זה היה לפניך.

יום אחד קודם, בתשעה עשר לאוגוסט 2004, באותה מחברת כתוב:
"פתאום באו ברבורים. לגמרי בהפתעה.לא ציפיתי להם.
גם האיש עם הזיפים הסתכל עליהם ונהנה."
אני זוכרת את הברבורים האלה.

אני מרגישה יפה מבפנים.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י