סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 18 שנים. 23 באוגוסט 2006 בשעה 10:20

אני מנסה להבין למה כל כך קשה לי עם שקרים ושקרנים.
זה לא סתם קשה לי- זה מוציא ממני כל כך הרבה כעס.
אולי זה בגלל שאני משתדלת לא לשקר אף פעם בכלל.
אולי זה בגלל ששיקרו לי כל כך הרבה פעמים. ולרוב האמנתי. זה גורם לי להרגיש שאף פעם, אף פעם יותר לא יצליחו לעשות לי את זה- לשקר לי ולגרום לי להאמין.
אולי זה בגלל ששקרים מקלקלים את העולם. הופכים אותו למזויף ומשעמם. כל מה שלא אמת הוא שעמום אחד גדול כי אין לו שום קיום חוץ מאשר במוח החולני של השקרן.
מצד שני פסיכופתולוגיה של שקרנים זה דבר די מעניין.
לא הצלחתי להסביר את עצמי.
שקרנות זה משהו שמלכלך לי את העולם. מזהם אותו.

Tainted​(לא בעסק) - אני איתך..
אין משהו שמוציא ממני יותר כעס מאשר שקרים....
לפני 18 שנים
זרה מוכרת - אולי בגלל שהשקר הוא מפלטם של החלשים.

אלו שלא מסוגלים או בוחרים שלא להתמודד עם האמת במלואה.
כל אחד מסיבותיו שלו.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י