סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 18 שנים. 30 באוגוסט 2006 בשעה 12:13

עלי לכתוב עליך
כי חום ממיס את מה שהייתה פעם
אני
ואני
רוצה להזכיר אותך.
עיניים באפור
אני אוהבת כשהן צוחקות אלי
אוהבת לא לראות אותן
כשהן טמונות בצווארי
קמטי המחשבה שלך
האצבעות המנדנדות את שדי ברוך מול המים
חוזק גופך שהוא ענף של עץ
אולי אלון
ואני כרוכה סביבו
כמו צמח מטפס שלא נבהל.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י