סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 18 שנים. 11 באוקטובר 2006 בשעה 20:19

היום שוב חתכתי את עצמי ומחר אני אעשה את זה שוב.
אולי אני אעשה את זה עד שאני אמות.
ואולי אני פשוט אמצא דום שיעשה לי את זה במקומי.
אם מישהו מעוניין נא לפנות.

השולט אור​(שולט) - מה לעזאזל קרה?
תעני לטלפון.
ותפסיקי לחתוך!
לפני 18 שנים
השיבומי המתקתק​(מתחלף){בדסמית} - אני מציע שתלכי לסופר ותתמקדי בסלטים קנויים.
לפני 18 שנים
Venus in Furs​(מתחלף) - אממ...

חיבוק ואהבה מקן הציפורים...

עצוב לי לקרוא... ואני בטח לא זה שאטיף מוסר...
מקווה שתרגישי טוב ובקרוב.

דן }}}}{{{{
לפני 18 שנים
פייה{O} - אני לא יודעת איך להגיב לפוסט שכזה.
גם אני אתגבר על החשק להטיף.

מאחלת לך שתצאי מזה מהר ובטוב.
לפני 18 שנים
x4u​(שולט) - אין לי מושג מי את ומה קרה אבל...לדעתי כל מכרייך כאן חייבים חיבים להגיב ולהטיף
בהצלחה ושיעבור לך מהר
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י