שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 21 שנים. יום שני, 9 במאי 2005 בשעה 4:20

יש בקרים שבהם אני בכלל לא מבינה מה קורה מסביבי.
הבוקר הזה הוא כזה.
יש לי ידיד שאני אוהבת. אוהבת ממש. אהבה נקיה ונטולת אינטרסים. פשוט בגלל שהוא עדין ורגיש וטוב.

לא יודעת מי אני הבוקר. לא מבינה מה העולם רוצה ממני.
יש לי שברי זכרונות מאתמול בלילה.
אין לי מושג למה אני כותבת כאן.
אני מתגעגעת אליך כל כך.


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י