לפני 19 שנים. 6 ביוני 2005 בשעה 4:43
אני עדיין חושבת שהבליינד דייט הצליח.
חשבתי ככה אתמול כשבאמצע ישיבה שלא נגמרת הוא שלח לי SMS שנפתח במילה "מתוקה"..
חשבתי ככה אתמול בלילה כשהוא התקשר וסיפר לי כמה היה לו נעים לישון לידי.
הוא ונילי וסטלן.
וזה בסדר.
(והקטע של הסטלן קשה לי יותר מהקטע של הונילי מסיבות שאנשים שקרובים לי ודאי יוכלו להבין).
הוא מחייך כל הזמן.
יש לו מגע נעים נעים.
יש סיכוי טוב שאני מדמיינת את כל זה.
פשוט נשמע טוב מכדי להיות אמיתי.
אבל מצד שני יש לי הוכחות לכך שזה היה באמת.
שזה עדיין באמת.
והלב שלי, הוא עדיין קשור איפשהו לשולי המכנסיים של ההוא, נגרר אחריו לכל מקום שהוא הולך, נחבט במדרכה שוב ושוב.
אבל בסוף הוא ישתחרר, ואני מקווה שכשזה יקרה הוא ירוץ בדהרה עליזה אל הונילי הסטלן שקורא לי מתוקה ולא מפסיק ללטף לנשק ולחייך.