אני יודעת לחכות

עוד לילה עם הונילי הסטלן.
היה טוב. יותר ממה שיכולתי לצפות.
וזה רק מדגיש לי כמה מה שהיה עד עכשיו היה פגום.
כמה עצמתי עיניים.
כמה התאמצתי ונתתי ונתתי ונתתי כדי שיהיה טוב.
לא היה שם שום צ'אנס בכלל.
לא היה שום דבר שיכולתי לעשות.
הסנטר שלי מלא בשפשופים מהזיפים שלו. כי אנחנו לא מפסיקים להתנשק.
הוא מלא תשוקה.
יש לו ידיים מלטפות שנמצאות בכל מקום.
סיפרתי לו אתמול על הבדסמ.
היה איזה ניצוץ קטנטן בעיניים שלו.
אחר כך הוא השכיב אותי על הגב והתיישב לי על החזה ודחף את הזין שלו לפה שלי.
הפוטנציאל שם.
וחוצמזה הוא מתחיל לגרום ללב שלי לפרפר.
כמה מוזר. עד לפני כמה ימים לא הייתי מאמינה שמישהו או משהו יצליחו לגרום לי להרגיש חוץ ממך.
והנה זה קורה.

עדיין מתגעגעת אליך.
אבל גם זה יעבור.
ובבוקר קמתי אחרי שעה אחת של שינה והמון חשיש, והשארתי אותו ישן במיטה שלי.
רציתי להישאר איתו שם.
לא כדי להמשיך לישון.
כדי להיות איתו.