אני יודעת לחכות

לא ישנה. לא יכולה.
הגעגועים אליו מציפים אותי.
עד לפני כל כך מעט זמן הוא היה תמצית החיים שלי.
מרגישה כאילו כרתו לי יד.
כן. כמובן שאני מגזימה בטרוף. אבל לימדו אותי מזמן לא להתווכח עם רגשות אז אני לא מתווכחת.
אני מתגעגעת מתגעגעת מתגעגעת. רוצה אותך נורא.
היום לפני חודש בדיוק הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותך.
עוד מעט יש לך יומולדת.
אלהים.
כמה בנאליה יש בבלוג שלי.
אין לי שום דבר מעניין לכתוב. כלום.
אני משעממת את עצמי ואת כל העולם.
רק מתגעגעת מתגעגעת מתגעגעת.
איכס עלי.
אני לא מפסיקה לשמוע שירים של ריטה.
ריטה. לא פחות ולא יותר.
טוב אף פעם לא התיימרתי לאנינות טעם בשום דבר בעצם.
אל תגיבו לפוסט הזה..אולי ככה אני אלמד לקח ואתחיל לכתוב דברים מעניינים.