לפני 6 שנים. 10 בספטמבר 2018 בשעה 17:33
ובכלל לא ברור לי בשביל מה.
אז בתוכנית שלי, אצלי בראש, אצטרך לבקש להתעמת איתך, ברשותך.
ואבקשך להיכנס אל חוסר האונים שהרגשתי, באותו הרגע, בו התגלה לי הכזב.
ולא בכלל, (אבל כן קצת) לא ברור ךי בשביל מה.
לקשור אותך, רגליים מעלה, פה חסום בתחתונייך הספוגים, או במגבת הספוגה, ועינייך מול המסך. צילומי המסך המציפים את הסתירות
הפנימיות
שיציפו את השאלות. שיבהירו את השקרים. שיפרמו את הקשר.
ונוכל לשחרר.
לכי.
