גילעד הביט בחוסר סבלנות בקורות החיים שלפניו. היה לו יום לחוץ ועמוס פגישות, והוא לא התכוון לבזבז יותר מידי זמן על הראיון הזה... כמה חבל שיצא הנוהל הטיפשי הזה שצריך לכל משרה חדשה שמאויישת לראיין לפחות חמישה... אבל דוקא בגלל שהוא מנכ"ל החברה הוא חייב להראות דוגמא ולהקפיד על הנהלים הטפשיים שהחבר'ה בכוח אדם ממציאים...
אתמול הוא כבר ראיין 4, ודוקא התמר הר-לב ההיא נראתה לו מועמדת מצויינת...
הוא סקר בריפרוף את קורות החיים של המועמדת שמחכה להכנס: בת 27, נסיון קודם ממוצע פלוס, גליון ציונים ממוצע פלוס, אפילו השם שלה - יעל אייל... מן שם כזה... ממוצע פלוס...
והוא הרי הולך להציע משרה נחשקת: עוזרת אישית למנכ"ל בחברת הייטק מצליחה ומשגשגת שעוסקת בתחום ייחודי ומרתק... תנאים טובים, עבודה מאתגרת, סביבת עבודה צעירה...
הוא ידע שהוא צריך עוזרת מבריקה ונמרצת... לא את היעל אייל הממוצעת פלוס הזו...
מה שגילעד לא ידע שיעל אייל היא הכל חוץ מממוצע פלוס...
לפני 17 שנים. 22 בדצמבר 2006 בשעה 17:11