שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

זן ואומנות אחזקת המנוש

א. הבלוג הזה הוא סיפור בהמשכים ולכן יש לקוראו מלמעלה למטה... לא מסובך, נכון?...
ב. מכיוון שהבלוג מתארך ומתארך, פרקיו הראשונים כבר לא מופיעים ולכן קוראי החדשים והטריים מתבקשים להכנס לארכיון של הבלוג ולחפש את הפרקים הראשונים ולקוראם תחילה
לפני 17 שנים. 9 במרץ 2007 בשעה 18:22

גלעד חיכה עוד כמה שניות של מים זורמים, לודא שהאלה לא חוזרת כי שכחה איזשהו קרם לחות או משהו כזה.
הוא לא יכול היה להתאפק. הוא תפס את החוטיני המשומש שיעל זרקה מעליה והחל להריח אותו. בהתחלה הרחה חפוזה, זריזה, מבויישת, כי מה הוא?? איזה סוטה עלוב, לא, הוא מנכ"ל צעיר מבריק ומבטיח של חברה נחשבת בתחום אבטחת מידע...

אבל ההרחה החפוזה הזו היתה עבורו טעימה ממכרת מגן-עדן...
גלעד התאפק עוד כמה שניות, מקשיב בריכוז לזרם המים שבמקלחת, ואז ידו האחת תפסה שוב את פיסת הבד המהבילה, זו אשר ישבה יום שלם על הכוס של יעל, וקירבה אותה לאפו בזמן שידו החלה לשחק באבר מינו...

ליבו פעם בהתרגשות. הוא לא האמין שהוא יושב על המיטה של המזכירה שלו, מסניף את התחתונים המשומשות שלה ומאונן...

הוא עצם את עיניו, מתמכר לריח המתוק, מלוח, חמוץ... ולשאון המים של המקלחת שלה, כשלפתע שמע קול קריר מנסר מאחוריו.
'חתיכת חרק מגעיל וסוטה שכמוך...'
גלעד הסתובב במהירות וזרק בבהלה את התחתונים שבידיו על הריצפה.
יעל ניצבה מאחוריו. היא הספיקה ללבוש ג'ינס ואת גופיית החזיה שלבשה קודם.
גלעד ההמום קלט איך היא הערימה עליו. היא הפעילה את המים אבל לא נכנסה להתקלח, אלא פשוט התלבשה וארבה לו. גלעד ניסה להגיד משהו ולא היה מסוגל.
'מה בדיוק אתה חושב שאתה עושה, ג'וק מכוער ודוחה שכמוך...' גלעד קלט איך בשניה יעל המתוקה והמקסימה נעלמה ובמקומה חזרה יעל הקשוחה, הרעה, האכזרית...
'אני... אני...' גמגם גלעד, מסמיק כולו. הוא עדיין ישב על מיטתה, יעל עומדת מעליו בפיסוק, ידיה לצידי מותניה ועיניה מביטות בו בבוז מצמית.
ואז בלי אזהרה היא הניפה את ידה והעיפה לו סטירה מצלצלת.
מעוצמת הסטירה גלעד עף אחורה. יעל תפסה בזרועו בחוזקה ופשוט העיפה אותו מהמיטה לריצפה. גלעד שכב על הריצפה כשיעל, ברגלה היחפה בעטה קלות במפשעתו. הבעיטה היתה קלילה אבל בגלל הזיקפה הארוכה ובגלל כמויות הזרע שהצטברו בביצים הכבדות שלו היא כאבה כאבי גיהנום...

'לא יעלי.. אני מתחנן... תסלחי לי, אני מוכן לעשות הכל שתחזרי להיות כמו קודם...'

יעל הביטה בו מלמעלה למטה במבט מלא זלזול...

'תשמע, אתה פשוט דוחה אותי. יש לך חצי דקה לקחת את הדברים שלך ולעוף מפה. ואני לא מתכוונת להמשיך לעבוד אצלך יותר. אני רוצה שתשלם משכורת עבור שלושה חודשים נוספים. ותאמין לי שזה ישתלם לך הרבה יותר מהנזק שתחטוף מהתביעה שתחטוף ממני על פיטורין על רקע הטרדה מינית...

גלעד הביט בה מלמטה למעלה חסר אונים. הוא הבין ברמה הלוגית שהוא בצרות. עכשיו הוא התחיל להבין את הפלירטוטים שלה איתו. את החיוכים... כולם בעבודה ידעו שהוא דלוק עליה. כולם גם ידעו שבחורה כמוה לא צריכה בחור כמוהו... גלעד עשה אחת ועוד אחד והגיע למסקנה שהיא ניצחה. היא תשיג בלי שום בעיה מספיק עדויות שהוא פיטר אותה על רקע כזה...
גלעד הבין שאין לו ברירה. אבל לתדהמתו הוא שוב הרגיש איך הוא מאושר מהפינה שהיא לכדה אותה ומלמל...

יעלי, אני מתחנן, אל תעשי לי את זה...'
יעל העיפה לו סטירה מצלצת נוספת. איומה מקודמתה. בניגוד לפעמים הקודמות הסטירה לא באה בהפתעה. היא הניפה את היד כל-כך מרחוק והוא פשוט עצם את עיניו וחיכה לסטירה המצלצלת שלה. הוא כמעט נהנה ממנה...
'קודם כל שלא תעז לקרוא לי יעלי יותר, גמד. דבר שני... דבר שני אני רוצה לראות אותך עכשיו בתור המזכירה שלי...'
גלעד הביט בה בהשתאות, בזמן שיעל זרקה לעברו את החוטיני המשומש שלה, חזיה שחורה, וביריות שחורות.
'קדימה. תלבש את זה, שרץ...'

גלעד ההמום לבש את החוטיני שלה, שם את החזיה ולבש את הביריות. מימיו לא הרגיש כל-כך קטן ומושפל. יעל לא עצרה. היא הוציאה מהמגירה שלה אודם וצבעה את שפתיו, ואז לתדהמתו הוציאה מהארון שלה שני זוגות אזיקים.
גלעד הביט בה במבט שואל וחטף סטירה נוספת. אכזרית משתי הקודמות שלה. מיד הושיט לה את זוג ידיו. יעל אזקה אותו בידיו ומייד אח"כ ברגליו. הוא הביט בה במבוכה, חסר יכולת ללכת, אלא אם כן קפיצות תיש קלות בשתי רגליים קשורות זו לזו עונות להגדרה הליכה.
יעל חייכה ופשוט בעטה בחוזקה בישבנו. גלעד השתטח על הריצפה.

'יפה' אמרה יעל . 'זה העונש שלך. אתה על ארבע כמו כלב עד הודעה חדשה. יעל פתחה את הארון והוציאה קולר ושרשרת. במיומנות היא שמה את הקולר וחיברה אליו את השרשרת וקשרה את השרשרת לידית הדלת.
גלעד הביט בה מלמטה. על ארבע, קשור בידיו וברגליו, לבוש בחוטיני, חזיה וביריות, ומאופר כזונה.

הוא היה מובך, מושפל, המום ובעיקר חרמן, והאמת גם די סקרן. מה האלילה הולכת לעשות בו.
יעל כנראה ניחשה שזה מה שהוא שואל את עצמו. היא חייכה חיוך קטן. החיוך שלה הבעית אותו. לראשונה הוא פחד.

לפתע נשמעה דפיקה בדלת. החיוך של יעל התרחב. גלעד הביט בה באימה....
'לא יעל... את לא מתכוונת לזה באמת... יעל אני לא צוחק... אני מתחנן... את תעשי את זה...'
לראשונה הרגיש גלעד פאניקה נוראית מול החיוך המרושע שלה כשהלכה לעבר הדלת.
מעבר לדלת שמע גלעד דפיקות נוספות ואת רן תדמור קורא: יעלי תפתחי לי כבר זה אני, אני מת מסקרנות לראות את ההפתעה שהכנת לי...'


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י