זן ואומנות אחזקת המנוש

גלעד ישב קשור ברגליו ובידיו, מחובר בשרשרת כמו כלב לידית הדלת.
הוא ניסה לאמוד את מצבו, ומכל כיוון לא נותר לו להסיק אלא מסקנה אחת בלבד: מצבו קטסטרופה.
זיק של תקווה עדיין פיעם בו. שהיא רק משתעשעת בו, שהיא רק נהנית להתעלל בו אך לא באמת הולכת להראות לרן תדמור את המנכ"ל שלו מחופש לזונה מאופרת וקשור כמו כלב...
זיק התקווה נעלם כששמע את יעל מהסלון אומרת לרן -
'מותק אני רוצה שתשב, כדי שלא תיפול מהרגליים מרוב שוק, ותחכה עם עיניים עצומות...'

את השניות שעברו עד שהיא חזרה לחדר, העביר גלעד בתפילה לאלוהים שיפער בור לידו ופשוט יבלע אותו.
יעל נכנסה לחדר. כולה מחוייכת. גלעד הביט בה במבט מתחנן, חסר אונים...
היא הסירה את השרשרת מהידית ותפסה את גלעד בחוזקה.
'תקשיבי יעל ... אני מתחנן לפניך... בבקשה... אל תהרסי אותי לגמרי... אני אתן לך כל מה שתבקשי...'
יעל רק חייכה אליו את החיוך המתוק שלה ואמרה:
'אל תדאג מתוק, אתה תתן לי בכל מקרה כל מה שאבקש, ובכל מקרה, אני לא אהרוס אותך לגמרי... רק אחלוב ממך כל מה שאני צריכה...'

את השניות הבאות לא ישכח גלעד כל ימי חייו. יעל גררה אותו עם הרצועה לכיוון הסלון כמו שגוררים כלב. שם ישב רן תדמור, חיוך זחוח מלא ציפיה וסקרנות על פניו, ומסכת עיניים דבילית של מטוסים על עיניו...
'טוב רני...' אמרה יעל.
'אתה מוזמן להסיר את הכיסוי עיניים...'

רני הוריד את כיסוי העיניים ועיניו נפערו בתדהמה. הוא פתח את פיו לומר משהו ושום קול לא יצא...
הוא השתנק, הביט ביעל במבט המום, הביט בגלעד - הבוס שלו, הביט שוב ביעל, ואז פרץ בצחוק הסטרי.
'לא נכון יעלי...את צוחקת עלי... זה לא יכול להיות...'
'יכול וחצי...' חייכה יעל במתיקות.
'הבוס שלנו כל-כך חרמן עלי וכל-כך מאוהב בי שהפכתי אותו לכלבלב שלי. היית צריך לראות איך תפסתי את השרץ הקטנטן הזה מסניף את התחתונים המשומשות שלי...'

כאן השתנה קולה של יעל והפך שוב ממתוק לתוקפני כשפנתה אל גלעד המושפל.
'מרגע זה, חוץ מזה שאתה העבד שלי, אתה גם עבד של רני. כל מה שרני אומר לך אתה עושה, ואתה פונה לרני אך ורק בתואר אדוני הנכבד. ברור, שרץ?'

השרץ לא הגיב. יעל הניפה את רגלה היחפה ובעטה בגלעד הנמצא בעמידת ארבע בין רגליו מאחורה. גלעד השתנק מכאב. בתנועה חדה של משיכת שרשרת, הורידה יעל את גלעד לשכיבה על הבטן. היא נעמדה בפיסוק מעליו ובבעיטה נוספת הפכה אותו על גבו.
היא נפנתה שוב לרן.
'מותק, תרגיש חופשי, מה שבא לך... בשביל זה הוא עבד...'
רן תדמור הסתכל משועשע בגלעד המושפל והעלוב. הבוס שלו. הוא התחיל לחבב את העניין בעצמו.

'דוקא יפה לך ככה בוס... איך שחברה שלי הפכה אותך לחתיכת כלום... אני אשמח לסיגריה.'
גלעד נותר דומם. לא. הוא לא יקבל פקודות משפילות מרן תדמור. יש גבול.

בעיטה נוספת לביצים הקפיצה אותו לכייון הספה להדליק לרן סיגריה.
יעל פקדה על גלעד לחזור לשכב על הגב. היא נעמדה מעליו בפיסוק.
'תגיד רני... אתה יודע מה תמיד חלמתי לעשות?' היא פנתה לבנזוגה.
'מה מתוקה...'
'תמיד קינאתי בבנים על הקטע הזה של להשתין ביחד... אחרי פאב או משהו כזה... וחשבתי שזה יכול להיות מה זה קטעים אם נאמר... מה זה בא לי שנשתין ביחד על הבוס....'
יעל הפשילה את הג'ינס שלה וכרעה. רני קם והצטרף אליה ושלף את איבר מינו.
וגלעד שכב שם, לבוש חוטיני וביריות, כשמיכל כורעת מעל פניו ומשתינה לו על פרצופו, ורני עומד מעליו ומשתין על גופו.
יעל פקדה על גלעד לנקות את השתן שלהם, בזמן שרן צילם את המתרחש. לאחר שסיים לנקות היא גררה אותו למקלחת ושטפה אותו. כשסיימו אמרה לו:
'בגלל שהיית חמוד אני אתן לך לראות אותי ואת רני מזדיינים...'
היא וידאה שגלעד קשור והצטרפה אל רני על הספה. גלעד ניסה להסית את המבט או לעצום את העיניים אבל לא היה מסוגל להפסיק להביט ברני וביעל מזדיינים.
ההלם מהעובדה שעכשיו גם רני חלק מהעניין התחלף באדישות, והאדישות הפכה לחרמנות הסטרית.
יעל הפנתה אליו מבט ואמרה לו:
'אני רוצה לראות אותך מאונן עלי ועל רני מזדיינים...'
גלעד אונן וגמר בתרועה רמה בערך עם רני...

'מעולה' חייכה יעל. ''עיתוי מושלם... עכשיו רק בוא ותנקה אותי כי אני לא רוצה ללכלך את התחתונים ואת הג'ינס...'
צייתן ומוכה, אבל גם אסיר תודה על ההזדמנות ללקק ליעל שוב, כרע גלעד מעל יעל וניקה תוך כדי שהוא נזכר איך הסבירה לו כבר שזה חלבון ומלא פרוטאינים בריאים...

ואז זה קרה לו שוב.
הטעם הדוחה שהוא ניקה, הפרצוף הזחוח של רן, הכל התפרץ והוא נשבר. הוא הרגיש איך בפעם השניה בתוך יומיים היא גורמת לו להשבר ולבכות..

רן הראה לראשונה סימני מבוכה והביט ביעל במבט שואל של 'מה עושים איתו עכשיו...'
יעל רק חייכה אליו וענתה:
'הכלב צריך להשתין. אני אקח אותו לסיבוב בחצר...'