לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Honeylingus

A form of boredom advertised as poetry
לפני 19 שנים. 13 באוגוסט 2005 בשעה 12:39

אני עומד ערום בחדר הישן שלי, שלא גדלתי בו.
העיניים שלי פקוחות, אבל זה לא משנה כי אין פה אפילו פוטון אחד.
החדר ריק, למעט מיטה.
המיטה שלי.
נשכב על הגב. המשקל של החושך כבד עלי.
החושך והזכרונות.
היום גרסתי וגרסתי. האכלתי את המגרסה החדשה במכתבים הישנים.
אני זוכר כל אחד מהם. גם את המחברות עם הסיפורים.
כל כך הרבה סיפורים. כל כך הרבה זמן.
כל הזכרונות מונחים לי על החזה ואני לא יכול לנשום.

כמה הרבה עברתי מאז.
כמה קצת עברתי מאז.

kitiara - כבר עולים לי הדברים שאכתוב ...כלכך הרבה רגשות במקום אחד.
הזכרונות חשובים וכשתהיה מאושר מאהבה, הם כבר לא יכבידו עליך.
תודה...
לפני 19 שנים
מייפל​(לא בעסק) - יש לי אמירה נורא אגואיסטית:
תשתדל לא לכתוב דברים עצובים.
אני לא יכולה לעמוד בעצב שלך. הוא שובר לי את הלב.
אני מעדיפה שתהיה מאושר.
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י