כבר לא,

אז מה קורה לאדם, או בת אדם, ביום שאחרי העולם שכאן?

קוראים לזה תובנות, אם אינני טועה.

השכנוע העצמי שהיה לי,

איזה מילים, כמה מילים? בשביל לספר לעצמי בולשיט

בכל אחד מאיתנו יש קצת מהסאדו וקצת מהמאזו, לפעמים הקצת הזה הוא הרבה, לפעמים הוא פחות

בדיוק כמו שיש בכל אחד מאיתנו טוב או רע, והבנה, הבנה של המשמעות

(כן, אני יודעת שההבנה הזאת לא ממש מובנת אצל כולם באותה המידה, באותו האופן ובלה בלה בלה)

אלא ש,

היום אני יודעת

כאן זה מתחיל, וכאן זה גם מסתיים.

בדס"מ הוא לא דרך חיים (צר לי אם מישהו נפגע)

זה רק הקיצון של האגו, שמבקש עכשיו ליטוף.

בדס"מ הוא גם לא משחקי מיטה

זה רק הגוף, שמבקש ליטוף.

בדס"מ הוא פשוט. מילה נוספת (אולי נרדפת) לאגו, איד וסופר אגו.