סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כבר לא,

© כל הזכויות שמורות
לפני 9 שנים. 29 במאי 2015 בשעה 16:59

הדרך לגיא-בן-הינום רצופה בשממה

הכניסה לשער נצבעת אדום של דם

והחום בלתי נתפס.

***

ובאמצע שום מקום פורח לו נווה מדבר

עם טירה שנראית כמו סטיה 

והכי נורא, הכל שם מתוק עד רמת הקאה

***

בשלטים מזהירים מגמלים, וחוץ מאחת עייפה נורא

יש שם המון פסלים של גמלים. שיירות שיירות שלא נעות

והמון אוהלים של אנשים שהצבא מאמץ כגששים

אבל המדינה ... לא מכירה.

***

בדרך לגיא-בן-הינום נזכרתי לשאול 

אם גודל החיוך המזוייף חייב להיות גדול

***

עיקר הבעיה הוא לא במסע (המיותר)

אלא בעובדה שגיא-בן-הינום 

זחל דרך החלון בפאה חדשה...

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י