מרחת אותי בשמן עיסוי. כולי חלקלקה, מחליקה. החלקת עלי בכל כובד משקלך, מענג עצמך בגופי החלקלק, העגלגל. שפכת כמות נדיבה מן הבקבוק על חזי, ונעת בין שדי בקצב אחיד בעוד אני אוחזת בהם עבורך, מצמידה אותם לאיברך, עוטפת אותו עמם. אתה נע על חזי ואיברך נותן בי מבט, מאיים להשפריץ על פני את זירמתך החמה. שערי בידייך ואתה הופך אותי כאילו אחזת במושכותיה של סוסה נאמנה. על ארבע אני מתייצבת ואתה מרים את ראשי במשיכה, חודר לתוכי לאלפית השנייה ויוצא. כשאיברך רטוב ועטוף בנוזליי אתה מצמידו לפי הטבעת ומתחיל לחפור את דרכך פנימה. אני מרגישה אותו נלחץ לתוכי, קשה וחזק ועבה וגדול. כל כך גדול. כל כך כואב לי כשאתה בתוכי, כואב ונעים לי וטוב עד בלי די. אט אט איברך מחליק למקומו בלי כל חומר סיכה, בלי שום עטיפה. אני מרגישה את הפעימות שלך בתוכי, מרטיטות אותי. אתה ממשיך וחודר ופוער ישבני, מרחיב את החור, מיטיב אחיזה וחודר באחת עד הסוף. אני זועקת לתוך הכרית שמולי, כואבת ומוטרפת מתשוקתי. אתה דוהר עלי ובתוכי נפער בור אימתני. הקצב מתגבר והולך, העוצמות מתחזקות. אני מרגישה איך אתה שופך זירמתך בתוכי, אני חשה בה נשפכת עוד ועוד עד בלי סוף, עד בלי די. אתה יוצא, נעלם והולך שוב ממני. אני נותרת עירומה, חסרה ומשתוקקת. ממתינה בציפייה להיות ראויה.
לפני 14 שנים. 27 בפברואר 2010 בשעה 12:32
