חלומות בהקיץ

אז אתמול הלכנו למסיבת הנשים הלבושות והגברים הערומים,
לאחר כל ההכנות וההגעה נדרשתי להכנס לבד ולהמתין לה שם,
זה היה יותר קל ממה שחשבתי שיהיה ללא נוכחותה חוסת השלווה,
אני כל כך מאמין בה ושלם עם דרכי שזה היה לי מאוד טבעי,
נכנס, משלם, עובר לחלל הבא, מקבל שקית והסבר, מתפשט, שם בשקית,
מוציא כסף להפקדה בבר, וניגש לבר להפקידו כדי שאוכל לשתות,
כשהייתי שם הגיעה האלוהית, ומאותו רגע תמו יסוריי ואנוכי בגן עדן,
כרכושה עברתי כהנה וכהנה, כאבתי והתענגתי, סבלתי ואהבתי,
אך בעיקר נהנתי מכל רגע, ועיקר ההנאה שלי הייתה התחושה,
שגבירתי נהנית ממני ומרוצה מרכושה החדש, ואין לי צורך ביותר,
טוב, כמעט לגמרי מדויק כי כששלחה אותי מעל פניה היה לי קשה בכל זאת,
התגברתי, והיא כל כך פיצתה אותי באהבתה, והיא גרמה לי לעשות דברים,
שלא הצלחתי לעשות מימיי, אני מרגיש השינוי שחל בי ומודה לך אלוהיי

נרדמתי ב6 בבוקר, התעוררתי ב10 ושוב לא יכולתי להרדם, וראשי מלא מחשבות,
למרות שזה ישמע מוזר, מעבר לצרכי הנתינה שלי, חשבתי על גבירתי לשם שינוי,
על הצרכים שלה, החולשות שלה, השינויים שהיא רוצה לחולל בעצמה,
ניסיתי להחליט אם אני צריך לעזור לה גם שם, ברור שכן, אבל האם בכל מחיר?
האם במחיר הנתינה שלי, והקבלה הגדולה שאני מקבל כתוצאה ממנה?
עוד לא הגעתי לתשובה סופית, אבל נראה לי שמתוך אהבתי אותה חייב אני,
השאלה אם אהיה מסוגל לכך, אני מאמין שכן, יש בי עוצמות נדירות,
אין בי עדיין החלטה,
שבוע טוב גבירתי, אוהב אותך כל כך