חלומות בהקיץ

היום היה יום של עיכול והבנה בעיקר,
עיכול מקומי במשבצת המותאמת לחיי גבירתי, הבנה נוספת של תפקידי,
הפנמת העובדה שלמרות האושר שגורמת לי המושלמת, אני קיים בשבילה,
למענה ולמען צרכיה, וכמובן כל מי שתחפוץ ביקרו/ה.
לא דיברנו הרבה היום, וחלק גדול ממנו היה עטוי בערפל של חוסר ידיעה,
בדרך כלל ימים כאלה קשים לי מתוך הצורך לסימן מגבירתי, אבל יותר ויותר,
אני מבין את מקומי, שלם איתו, ויודע שאשמע ממנה, כאשר לה יהיה צורך בכך.
הצלחתי גם להבין היום עוד כמה עבודה יש לי כדי להיות ראוי,
למרות שאני חש שיש שינוי גדול בי, הוא כאין וכאפס למה שעוד מצפה לי,
אבל אני ניגש לשינוי הזה בשמחה ובתקווה גדולה, מודע ליכולות שלי,
מודע לרצון הרב והנכונות שיש בי להיות שייך לה, ומעל הכל,
מודע לעוצמתה וליכולותיה האין סופיות, לכוח שמאפשר לה לשנותי במחיאת כף קלה,
תודה לך גבירה עוצמתית, תודה אלילת חיי,
וחש אני את נשימתי ביתר שאת בזכותך