חלומות בהקיץ

תחושת החלקות של הגוף כבר הייתה לו טבעית לגמרי,
היה לו כל כך נעים להחליק יד על רגליו החלקות במקלחת,
והוא אהב לשוטט עם אצבעותיו בין פלחיו החלקלקים, להרגיש עד כמה,
לשחק בחורו המשתוקק, ולהיות בטוח שהוא חף משיער כל שהוא.
הוא כבר ידע לקשור את דגדגנו בצורה הראויה כפי שלימדה אותו,
הוא אהב את תחושת הלחץ עליו, שהזכירה לו בכל רגע מי בעלת הבית.
ההתייחסות אליו כנקבה כבר הייתה רבה יותר מאשר כזכר, נקבה מיוחמת למותר לציין,
והוא כבר התחיל במחשבתו לראות את עצמו ככזו יותר ויותר, השינוי הזה היה נעים לו,
הוא ממש השתוקק כבר לכל התייחסות אליו כנקבה.
הוא כבר למד להשאיר את פיו פתוח קמעה בכל פעם שנמצא באותו חלל עם גבירתו,
כאות לשיוך חוריו לגבירתו, ונכונותם והשתוקקותם לשמשה בכל רגע.
הוא כבר לא זכה לגמור יותר מפעם בשבוע, ונדהם מהעובדה שכבר יותר משנהנה מהגמירה,
ממש השתוקק ואווה למנת הפרוטאין שהגיעה אחריה, לא מפספס אף טיפה.
הוא נכנס לחדר בו נמצאה האלילה, ערום מלבד חוטיני ורדרד עם פונפונים שחורים מאחוריו,
פיו פתוח בהשתוקקות, מסב לו מראה של כלבונת טפשה ומיוחמת כהגדרת גבירתו.
'שלום כלבונת', אמרה לו גבירתו, 'שלום גבירתי', הוא ענה, תוך כדי שהוא נעמד זקוף לצד מושבה,
ידיו מאחורי הגב. 'היום נעבור לשלב ההליכה שלך חמודה, התקדמת יפה עד עכשיו, והגיע הזמן שתפסיקי לצעוד כמו כל בעל זין מצוי, ותעברי להליכה חיננית ונשית, בדיוק כמו שמצופה ממך',
הוא היה מבולבל, 'מה נדרש ממני לעשות גבירתי', וכיצד יוכל ללכת כמו אישה חשב, אולי לנענע את ישבנו תוך כדי הליכה?
'ממך נדרש רק לציית מטומטמת' ענתה לו גבירתו, 'אני כבר אדאג שתלמדי ללכת כיאות', היא הכניסה יד לתיקה והוציאה רצועת חבל קצרה שמשתי קצותיה לולאות, 'בסין היה נהוג להשתמש בזה כדי ללמד הליכה נאותה לבנות חמודות, אין סיבה שזה לא יעבוד אצלך' היא אמרה לו תוך כדי, 'גשי הנה' היא ציוותה והוא נעמד לפניה, היא העבירה את רגליו בין הלולאות והידקה אותן כדי שלא יוכלו לצאת, 'כעת גשי לעינינייך חמודה' היא אמרה, 'טפלי בכביסה ובחדרי השרותים, לאחר מכן תכיני לי ארוחת ערב, היום אני רוצה דג מוסר על מצע שעועית ירוקה ואורז, מתובל ברוטב חריף, ותכיני ארוחה לשתיים, מגיעה אלי חברה, לפני הכל יש לך חמש דקות להגיש לי קפה'.
'כן גבירתי', הוא שלח את רגלו בצעד גדול, ממהר להספיק עם הקפה והשתטח אפיים ארצה, 'חחח' צחקה גבירתו בקול, 'הגיע הזמן להליכה נאותה פוסטמה', 'כן גבירתי' הוא ענה לה, התרומם והחל לנוע לכיוון המטבח בצעדים קטנים, מדודים, ומהירים, כיאה למשרתת עסוקה.
הוא ידע שעם הזמן גם ההליכה הזאת תהיה טבעית לו, כיאה לכלבה מיוחמת