חלומות בהקיץ

עוד יום עבר בדרך לחמישי המיוחל, המרתק, המפחיד, שמצפה לי.
אין לי מושג מה הולך לקרות איתי מחר, ואני כל כך אוהב את התחושה הזאת, מכור לה ממש, אולי בגלל זה תמיד העדפתי קרטונים על כל סם אחר, טוב חוץ מפטריות, אבל זה לא סמים, זה חברים (שמזמן לא פגשתי ואני מאוד מתגעגע 😄 ).
ועכשיו תחת חסותה, אני מקבל את התחושה הזאת למכביר, פעם אחר פעם אחר פעם. נכון, סדר היום שלי הרבה יותר מסודר, ואני הרבה יותר מודע למה שקורה איתי ברמה הטכנית, מה אעשה, לאן אלך וכדומה. אבל ההרגשה לא ברורה, אני מאוד נהנה מהחיים עדיין, אבל פתאום נוסף עוד משהו, מעבר להנאה הרגילה, הכל יכול לקרות לי בכל רגע. עניין של סמס, פססט קטן ואני במקום אחר, שוכח לגמרי איפה הייתי לפני רגע, ואני חולה על חוסר הוודאות הזה. גם מהטיולים שעשיתי קצת בחו"ל הכי אני זוכר לטובה את נקודות הקצה, המצבים שאתה עם הגב לקיר, במצב שאין לך מושג איך תצא ממנו, איזה כיף זה, אפילו שזה מלחיץ, אבל כנראה שהקיצוניות שבי לא מתפשרת על משהו אחר, צריכה את הדבר האמיתי.
הקיצוניות שבי, הדבר היחיד שקיים בי מאז ומעולם, שאיני יכול לקלפו מעלי כקליפת בצל ולהפוך למשהו אחר, מאוזן יותר, הדבר היחיד שאני יכול לספר על עצמי גם מזכרון של גיל 3...
לטעמי היא הביאה אותי למקומות טובים בסופו של יום, גם אם הדרך הייתה קשה, הגעתי למקום של קבלה עצמית מלאה, לא בגלל שאני מושלם, אלא בגלל שמותר לי. מותר לי להיות לא מושלם, מותר לי להיות עצוב, מותר לי להכשל, מותר לי ליפול, מותר לי להאמין, מותר לי לטעות, מותר לי לעשות שטויות. ומותר לי למסור את השליטה שלי, לתת לנשמה אחרת לקבוע מה מותר לי.
והאמת שמאז שאני מקבל את עצמי החיים דבש, ברמת ההרגשה, יכול להיות עצוב או שמח כמו כולם, יכול לכאוב, יכול לאהוב, ומרשה לעצמי לחוות כל הרגשה עד הסוף. אם יש מהות לחיים האלה הרי שזה להרגיש. ובוחר אני להרגיש את החיים עכשיו, בכל עכשיו ועכשיו.
והקשר שהתחיל עכשיו עם אהבתי, גבירתי, לוקח את רמות הרגש שלי למקומות גבוהים מאוד, חווית החיים בצילה היא דבר מטורף, ואני כל כך מאושר, אפילו שאיני יודע מה יילד מחר 😄

יש בי משהו קמעי, עמוק שם בפנים, משהו שקיים בנשימה שלי, עוד לפני שננשמה בנחירי אנוש, הוא קיים בדם שלי, עוד כשזה זרם בלטאות הגדולות, הוא קיים בבשר האבן שהייתי. לפעמים הוא מתעורר ומזכיר...

אני לא באמת יודע מה קורה איתי, כמה זמן זה ימשך, האם אחזיק מעמד או אכשל, אולי היא תמאס בי די מהר בכלל, אני יודע שהכל יכול לקרות, ואין לי מושג אם אצליח לעמוד בהוראות גבירתי אפילו שיש לי אמונה גדולה בעצמי, אני כבר מבין כי היא מסוגלת לכל.
אני יודע שאם גבירתי תזכיר לי, לא אהיה דבר שלא אוכל לו על מנת להישאר שלה.

הקסם הוא לא יותר מהעצמת המודעות הקשורה לתפיסת החומר. ההבנה ברמת ההזדהות, שיחידותיו הבסיסיות ביותר של כל חומר, הן בעצם אנרגיות לא מוחשיות בכלל. הצעד הראשון להבנה זו הוא בעצם קבלתה ברמה החושית, פיזית, זאת אומרת, שמיעתה, או קריאתה, או כל דרך שתעלו בדעתכם שגורמת למישהו להבין את הכוונה ברמה הלוגית. רובנו ככולנו מתנגדים לטענה זו כשנקבל אותה לראשונה, אולם פעם ראשונה זאת, שבה הבנו מה הטענה אומרת, היא כמו וירוס שחודר למודעותינו, ולמרות שהדרך ארוכה עד שנגיע להבנה ברמת ההזדהות, הרי שהתחלנו בה, ולכן נגיע לרומא...