יום סוער היה אתמול, גם הבוקר המשיך ככה,
אבל היום ניקיתי. עזבתי את הבית מבריק ביום חמישי,
עם חלון פתוח בחדר השינה לתועלת אחשלו, וחלון קטן במטבח שרק הרשת סגורה בו,
כשחזרתי אתמול הבית נדמה כאילו עברה בתוכו דיונה, וחצי ממנה החליט להשאר,
למעשה היה הבית תאור מדויק של סערת רוחי אתמול, זה לא הפתיע אותי,
בטח שלא היה לי כוח להתעסק עם זה, אך היום בנפש רגועה, ובהדרכת המופלאה,
ניקיתי את הבית ואת הנשמה, תודה לך שהחזרת אותי למקומי.
קיבלתי שיעור היום, היא מאלפת את נימי נפשי בחכמתה, ולה אין קץ.
היום הבנתי לאשורו כי היא יודעת יותר טוב ממני מה טוב לי,
מזהה לחלוטין כל מצב שאני נמצא בו. מדהימה.
היום היא שלחה אותי לטייל בשמש, עוד לפני שסיימתי הכל,
ילד לא יגיד לא לסוכריה, רצתי להרים, עשיתי כמה דברים,
ואחר כך שכבתי בשמש, המחשבות עפו,
והראש היה נקי, נקי כמו השמיים אחרי הגשם.
היא ידעה בדיוק מה הייתי צריך.
חזרתי הביתה, ולא יהיה עוד בית כרגליה.
אוהב אותך מתמיד, מאמין בך מתמיד, בוטח בך מתמיד,
שייך לך, תודה לך גבירתי
לפני 13 שנים. 14 בדצמבר 2010 בשעה 17:31