שבוע ארוך עבר על כוחותינו... היה רע, וטוב שהיה..ועכשיו יום שישי.
אין על יום שישי.. ליום שישי יש ריח משלו.. אויר משלו.. שמיים משלו.. אפילו האנשים מחליפים פרצוף לקראת כניסת השבת.
אני הולכת ברחוב.. בשיא תמימותי ואנשים מחייכים אליי מכל עבר.. בהתחלה חשבתי שאוליי משהו לא פ'סדר איתי.. אבל אז הבנתי שהיום פאקינג יום שישי!!!
היום התחיל במבחן מתיש של שלוש שעות וחצי שעות ועוד בדיני ראיות... בורייייינג.. עוד לא הספקתי לצאת מהמכללה וכבר הדלקתי את הפייסל שדאגתי להכין מבעוד מועד.. מגיע לי!! הגעתי לתחנה המרכזית הישנה (מקום הזוי לגמריי בנוף התלאביבי), קניתי לי עציץ נרקיסים (מי ידאג לי אם לא אני).. ובזמן ההמתנה למונית שוחחתי עם איזה תאילנדית (כוסית ... קומפקטית, שווה ומלאת שמחת חיים) על מצב עוזרות הבית הזרות בארץ.. "if they dont מרימים ת'אף למעלה, everything בסדר" ... התגלגלתי מצחוק.. ליטפתי לה את השיער.. והלכתי (כאליו לשתינו היה ברור שאין צורך בפרידה נימוסית).
יום סבבה.. תחילתו של סוף שבוע סבבה.. לנוח.. לבלות. וסתם לרבוץ.. ת-ע-נ-ו-ג.
שבת שלום.
נ.ב
תודה למאותגרי שצלח בכל מטלותיו האקדמאיות.. והפך את השבת להרבה יותר רצויה.
לפני 17 שנים. 2 בנובמבר 2007 בשעה 16:32