ועוד תא נפתח לו..

ללא צידוק, חיש בהלה
נסוג הרפש
הותירה לגשש באפלה
מלאת תהייה
אחראית לסופה הקרבה והבאה?

תרה אחר מענה
בפניהם העצובים
העיר הזאת, אלוהים
בועה של חרחורים

לבושים בגדי חג
צביעות ששני אין לה
בדידות שורוד לה הוא התג
מרירות של מיצי קיבה

מחייכת, תולה תקווה
ייחסו לה חשיבות
לבד במערכה
מזה שנים, ללא דמעה

תוגה בה בשלווה
נהיר שכוחה נמצא בהברתה
פרקליטים, פקידים לוחמים את מלחמתה
אימתי יבינו, כוחה של מנוחה

ספרות, שירה, מילים
בחובן יצרים ופחדים אנושיים
בוחרת להזדהות
שיבטאו עבורה עלבונות

אלטרנטיבה
עזובה אך בשלה
מרוץ הכלום
נרדפת, בהולה,
לא בכדי הכל בגדר עלום