בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תמיד אופטימית

כל מה שכתוב כאן הוא מציאות או דמיון, או ערבוב.

**אופטימית**
Optimist: Person who travels on nothing from nowhere to happiness
(מארק טויין, ותודה ל Kohinoor)


נא לשמור על זכויות היוצרים - אין להעתיק, לשכפל, להדפיס, לשכתב, או להקריא בלוג זה.
לפני 13 שנים. 25 באפריל 2011 בשעה 17:02

אז זהו, נגמר החג?

פתאום שואלים אותי אם אני הולכת למימונה
אז ככה -
כבר איזה עשרים שנה עברו מאז שמישהו/י הזמינו אותי למימונה
וחוץ מזה אני בדיאטה ועד כמה שזכור לי, המימונה היא לא חג למי שעושים דיאטה.

אבל בשנה הבאה אני מצפה להמון הודעות אדומות עם הזמנות

😄

לפני 13 שנים. 20 באפריל 2011 בשעה 19:09

למרות שאולי תחשבו שאני סתם משוויצה
או פתאטית
אני אספר לכם שהיום קניתי חולצה
במידה 38 (כן, כן...) ושהיא יושבת עלי בול.

אז יכול להיות שאני אמחק את הפוסט הזה מחר או מחרתיים
אבל בינתיים, פתאום בא לי לשתף על שמחות קטנות בחיים.

[וחוץ מזה, לא קשור לחולצה אבל קשור לחג -'ונתן בהן סימנים' זה בהחלט מנהג פסח שאני מוכנה לאמץ 😄 ]

לפני 13 שנים. 8 באפריל 2011 בשעה 13:24

18 קילו פחות.
זה הישג? מגיע לי לטפוח לעצמי על הכתף?
כי לי זה לא מרגיש ככה
זה רק חלק מהדרך,
והיא עוד ארוכה,
ובוודאי שזה לא הזמן לנוח על זרי הדפנה,
ואני עוד ממש לא מרוצה,


אבל בכל זאת - 18 קילו פחות...


לפני 13 שנים. 5 באפריל 2011 בשעה 15:04

אפילו משהו תמים ורגוע
כמו שייט ביאכטה עם חברים
הופך אצלי במחשבות
לפרוע
כשאני רואה את החבלים והשרשראות
ונותנת לדמיון להשתולל

[מזל שבים לא שמים לב שיש רטיבות
גם במקומות אחרים]

:-)

לפני 13 שנים. 1 באפריל 2011 בשעה 15:40

אז מסתבר שצריך גם ללמוד איפוק
שזה שיעור קשה בשביל אחת כמוני
שרוצה עכשיו (בגלל שלוקח לי שבוע לבקש...)


כבר לא יודעת איזה מהשיעורים שאני לומדת לאחרונה
הוא הכי קשה
אבל אין ספק שאיפוק - הוא אחד מהקשים.

לפני 13 שנים. 30 במרץ 2011 בשעה 14:02

משום מה, הפוסט הזה מופיע פעמיים, למרות שאני כתבתי והעליתי אותו רק פעם אחת.
אז תהנו פעמיים 😄

==================

מול המראה אני אחרת,
זמרת ברים ערומה.
רואה כל טעות, כל קו מתאר מיותר.
כל תא שומן שנאחז ולא רוצה להרפות.

זמרת ברים לבושה
זה סיפור אחר לגמרי
היא הולכת ומרזה
בקצב משונה ומשתנה
אבל במגמה ברורה
ובסוף היא תהיה
זמרת ברים ברבורה.

מול המראה אני אחרת,
זמרת ברים ערומה.

לפני 13 שנים. 28 במרץ 2011 בשעה 16:55

מול המראה אני אחרת,
זמרת ברים ערומה.
רואה כל טעות, כל קו מתאר מיותר.
כל תא שומן שנאחז ולא רוצה להרפות.

זמרת ברים לבושה
זה סיפור אחר לגמרי
היא הולכת ומרזה
בקצב משונה ומשתנה
אבל במגמה ברורה
ובסוף היא תהיה
זמרת ברים ברבורה.

מול המראה אני אחרת,
זמרת ברים ערומה.

לפני 13 שנים. 24 במרץ 2011 בשעה 16:59

[אז מה אם כבר סוף מרץ? היום ירד פה ברד, וזה אומר שחורף. וזהו.]

מייל בבוקר:
'נפגשים בשעה XX בואי בלי תחתונים'
אז לבשתי שמלה (כי אני אוהבת את ההרגשה של האוויר שמגיע עד לסוף הרגליים...)
וכשיצאתי מהבית אפילו היתה פיסת שמש...

...וכך, ביום שהחל על כוס קפה, חזרתי הביתה עם כוס קפוא...

הולכת להפשיר 😄
(כשמטפטף זה סימן שהפשיר...?)

לפני 13 שנים. 20 במרץ 2011 בשעה 7:14

שמישהו יסביר לי איך זה יכול להיות,
שסלקום טוענים לחוב על טלפון שכבר עשר שנים לא נמצא בשימוש,
על שיחות שנעשו לפני שנה (והסכום כמובן צבר ריבית והוצאות עו"ד לגביה)
ועל השאלה איך יכול להיות שהם אפילו לא ניסו ליצור קשר כדי לברר (למשל, אפילו לשלוח חשבונית בדואר),
הם אמרו - 'ניסינו להתקשר אבל לא היתה תשובה...'

ומה עושים? משלמים?

לפני 13 שנים. 16 במרץ 2011 בשעה 19:44

היום ביקרתי במקומות בהם הייתי פעם
והייתי אחרת
כאילו חציתי סף...

אני משתנה לי -
גדלה,
מצטמצמת,
מבינה,
מעורפלת,
ומתחילה, לאט לאט,
להבין

ויום אחד, אני חושבת
שאהיה מאוד גאה
במי שהפכתי להיות
:)