לפני 14 שנים. 17 באוקטובר 2010 בשעה 19:35
אוהבת סימנים.
מזכרת מסשן, ממפגש בין העור שלי לעור אחר,
או בכלל ממשהו אחר.
אוהבת לראות איך הם משנים את הצבע
אוהבת להזכר איך הם נוצרו
את הרעש, את התחושה,
התחושה הזאת של הכאב שכל כך מענג
(ואיך, איך הדחקתי את זה כל השנים האלה??)
לפעמים בא לי לקחת מצלמה
ולצלם אותם
לפעמים סתם מסתכלת
נוגעת, מרגישה את הכאב העמום שאצור בהם
ואז הם דוהים, ונעלמים.
צריכה סימנים חדשים....
