לפני 14 שנים. 21 בנובמבר 2010 בשעה 15:53
לפעמים יהלדים שלנו מציבים מולנו מראה.
אני מתהלכת חסרת מנוחה.
החלום הזה שלה, הוא גם החלום שלי.
והוא לא יתגשם.
קשה לי להסביר לה, וקשה לי להשלים עם הצורך לגנוז את החלום.
ואני יודעת שהיא לא מתכוונת
איך היא בכלל תדע?
אבל היא דורכת לי על פצעים פתוחים
וזה כואב.
כל כך כואב.
