תמיד אופטימית

הקול​(שולט) - בחרת מטרה,
בחרת איך לבחור בדרך,
ואת הרי יודעת ששפוי בטוח ובהסכמה הם תנאי סף מינימאליים,
את הרי יודעת שאצלך זה במקום חזק ומודע יותר,
אצלך זה שפוי, בטוח ומתוך רצון, כמיהה.

אז את מתקדמת לשם, גם אם מדי פעם את צריכה את אותו פסק זמן של שקט למחשבה.

זמרת ברים​(נשלטת) - כן, יודעת. צריכה לפעמים תזכורות.
ומאוד מתוך רצון וכמיהה, המון רצון והמון כמיהה.

פסק הזמן של שקט הוא בדיוק מה שאני צריכה עכשיו.
לטעון מצברים, לבדוק ציוד - הרי אני הולכת הלאה....

תודה
:)

שחף S​(נשלטת) - מסכימה עם הקול, השקט הוא ברכה ועצם היכולת שלך להכנס לשם יש לה חשיבות משלה.
בהצלחה:-)
}{

זמרת ברים​(נשלטת) - זו יכולת חדשה (כמו עוד כמה. פעם אני אעשה רשימה של כל היכולות החדשות שלי), וכן, גם אני חושבת שהיא חשובה מאוד. השקט הזה מאוד נחוץ לי עכשיו.

ואני באמת צריכה כבר לדבר איתך, ולא רק בהודעות בכלוב :)

}{

שחף S​(נשלטת) - לכי על זה:-)
אגב - אני לא נושכת:-))

שולץ s - אין לנו בעיה עם פוסטים פלוסופיים.
ושקט הוא דבר מבורך.
חוזרים אליו מדיי פעם.
חייבים את זה.

זמרת ברים​(נשלטת) - חחחח, תיזהר, עוד תקבל אותם ישירות לתיבה הפרטית.
וברצינות, מצויין שאין לך בעיה, הנה קורא אחד כבר מובטח לי :-)

אני לא מכירה את המקום הזה של השקט, אבל הוא מה-זה נעים לי כרגע...

זאת​(שולטת) - אני מחייכת עכשיו, ואת יודעת גם למה, ואם צריך אז בפעם המליון ושמונה, אני אוהבתותך. נורא. וגם קצת מעריצה, כי נחישות כזאת היא נדירה.

זמרת ברים​(נשלטת) - צריך, בטח שצריך, אני עד שלא אומרים לי לפחות מליון ותשע מאות פעמים לא מאמינה.
ומילא אוהבת, אבל מעריצה (אפילו שזה קצת)? הלו, עוד לא הרווחתי את זה.
ובכלל, אני כולי נדירה, רק אף אחד לא יודע את זה (גם אני לא)

אוהבת'ותך גם. המון. ואם הצלחתי לחייך אותך, הרי שזכיתי.

}{