טלפון מחברה שמזמן לא שמעתי ממנה הזכיר לי איך דברים משתנים.
פעם היינו צמודות-צמודות (לא ככה, סוטים)
הלכנו ביחד למסיבות, ידענו הכל אחת על השניה,
ואז, כבר לא זוכרת למה, התרחקנו. זה לא קרה בבת אחת, אבל יום אחד שמתי לב
שכבר עבר שבוע ולא דיברנו, ושאין לי מושג מה קורה איתה (ולה אין מושג מה איתי).
מאוד שמחתי לדבר איתה שוב. לא רבנו, וגם אין צורך להשלים, פשוט התרחקנו
כי דברים שונים עניינו אותנו ואני אוהבת לדבר איתה מדי פעם, אנחנו מתעדכנות מה קורה אחת אצל השניה,
משוחחות שעה, ואז יש הפסקה עד הפעם הבאה.
פעם הייתי בטוחה שנהיה החברות הכי טובות עד סוף ימי חיינו. אבל דברים משתנים, לא תמיד איך שאנחנו חושבים
שהם ישתנו (בעצם, כשאני חושבת על זה - כמעט אף פעם לא כמו איך שאני חושבת שהם ישתנו). שלא לדבר על אי הבנות, ריבים ושאר שטויות
שגורמים לאנשים להתרחק למרות שהיו פעם קרובים זה לזה.
חברה אחרת אמרה לי פעם שלכל אחד יש תפקיד בחיים שלנו, וכשהתפקיד הזה נגמר הקשר נגמר גם הוא.
אני לא בטוחה שאני מסכימה עם ההשקפה הזאת, אבל כן מסכימה שבתקופות שונות בחיים שלי, התאימו לי אנשים מסויימים,
וכשאני השתניתי חלקם נשארו מאחור, כי לא התאים להם השינוי שלי, או כי החיבור בינינו פשוט כבר לא התאים.
הלוואי והייתי יכולה לדעת מראש אם קשר מסויים יחזיק מעמד לשנים או לא (בעצם, אני לא בטוחה שהייתי רוצה לדעת מראש. או שכן.
לא סגורה על זה).
אין כאן איזו שורה תחתונה. סתם הרהורים לגבי קשרים, אנשים שעוברים בחיים שלנו, ומי (ומה) נשאר איתנו.
לפני 12 שנים. 20 בינואר 2012 בשעה 11:09
