לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תמיד אופטימית

כל מה שכתוב כאן הוא מציאות או דמיון, או ערבוב.

**אופטימית**
Optimist: Person who travels on nothing from nowhere to happiness
(מארק טויין, ותודה ל Kohinoor)


נא לשמור על זכויות היוצרים - אין להעתיק, לשכפל, להדפיס, לשכתב, או להקריא בלוג זה.
לפני 12 שנים. 14 ביוני 2012 בשעה 4:13

בהתנהלות שלנו יש את הבדס"מ המובהק, ששזור כמעט בכל מה שאנחנו עושים.
מדי פעם יש את האיזורים הונילים שלנו.
ויש גם את קו התפר. המקום הזה שבו הדברים צבועים באלף גוונים של אפור.

שם המקום שהצעדים שלי הכי מהוססים.
שם הכאב הוא אחר, חד יותר, לא פיזי בכלל ועדיין נוכח מאוד.
קשה לי להתנהל על קו התפר.
אבל אני יודעת שקורים שם דברים, ואסור להתעלם מקו התפר הזה...

יהלום נא - הכי מעניין באפורים.
הכי מאתגר.
}{
לפני 12 שנים
לא סתם אישה​(נשלטת){octopus} - נכון. אבל למה זה חייב להיות גם הכי קשה? :-)
לפני 12 שנים
זמרת ברים​(נשלטת) - זה בדיוק מה שאני שואלת...
:)

}{
לפני 12 שנים
יהלום נא - כי אנחנו לא מעריכים מה שבא בקלות...
לפני 12 שנים
זמרת ברים​(נשלטת) - נכון.
וגם הכי מבלבל, ועוד כמה 'הכי'.

}{
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י