לפני 12 שנים. 17 בספטמבר 2012 בשעה 5:06
לא משנה באיזה בית, נראה לי שתמיד ארוחת החג היא ארוחה שבה אוכלים יותר מדי
אבל באמת, הכל טעים וקשה להחליט איפה עוצרים ועל מה מוותרים.
יש את המאכלים האלה שיש אותם כל שנה, רק בחג (אצלנו זה פעמיים בשנה, בראש השנה ובפסח), ועליהם
לא מוותרים. יש את המאכלים הכאילו יום - יומיים אבל עם טוויסט ועליהם חבל לוותר, ויש מאכלים 'רגילים' אבל
אהובים גם. איך נוותר עליהם? ואז יוצא שאוכלים יותר מדי.
אבל הפעם לא ויתרתי בעיקר על מה שהכנתי בעצמי, כי הייתי חייבת לוודא שיצא טעים ושאני לא מרעילה אף אחד. אז לא הצלחתי לשחזר את הטעם שאליו שאפתי, אבל היה טעים בכל זאת.
