לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תמיד אופטימית

כל מה שכתוב כאן הוא מציאות או דמיון, או ערבוב.

**אופטימית**
Optimist: Person who travels on nothing from nowhere to happiness
(מארק טויין, ותודה ל Kohinoor)


נא לשמור על זכויות היוצרים - אין להעתיק, לשכפל, להדפיס, לשכתב, או להקריא בלוג זה.
לפני 12 שנים. 27 בספטמבר 2012 בשעה 22:14

היום חשבתי על זה שרוב החברות שלי הן מכאן.

זה לא שאין לי חברות וניליות, אבל מאוד התרחקנו, ואולי זה טבעי כשחלק גדול ממני אני מרגישה שאני לא יכולה לחלוק איתן.

זה לא רק ההעדפות המיניות שלי, כי הבדסמ שלי הוא יותר מאשר במיטה, הוא גם איך שמתנהלת מערכת היחסים שלי עם בן הזוג שלי, ההיררכיה שיש שם, העובדה שאני יכולה להגיד לחברה מפה

'את זה הוא מחליט' ולחברה ונילית משפט כזה יגרור כל כך הרבה הסברים, ולא בטוח שגם בסוף ההסברים תהיה שם הבנה, שאני לרוב פשוט מוותרת על הנסיון. וזאת רק דוגמה קטנה.

לפעמים חברה זו או אחרת חסרה לי, ואני מתגעגעת.

מישלי - אני מאד מזדהה עם מה שכתבת.
החברות הוניליות שלי ממקודם, אמנם יודעות על העולם הזה ועל סגנון החיים שלי, אבל לא בהכרח מבינות ומשתדלות לקבל שאני כזו (מי יותר ומי פחות).
ועדיין, התקשורת השיגרתית (היומיומית), היא עם חברויות שנוצרו כאן, שיש הבנה עמוקה של "המקום".

ובמקום שיש געגוע, שווה למצוא את הדרך, איך כן ( :
לפני 12 שנים
זמרת ברים​(נשלטת) - יש לי כמה חברות שיודעות, אבל הן ממש לא מבינות וקשה להן נורא לשמוע. אז אני נמנעת.
אחרות אפילו לא יודעות.
ולי זה מקשה על התקשורת, כי דברים שקורים לי ואצלי אני לא יכולה לשתף, ובשבילי חברות זה שיתוף.

ואני אחפש את הדרך, לא בטוח שאמצא..

תודה :)
לפני 12 שנים
מישלי - אין ספק שבדינמיקה של החיים ושל החברויות יש שינויים.

אני זוכרת שהיה רגע ספציפי (לפני עשר שנים), במפגש בשבת בגינה של אחת מהן, שקלטתי משהו.
כבר כל חבורת הבנות שלי כבר היו נשואות עם ילד ראשון ואני הייתי סינגלית.
כמובן שהייתי חלק מהן והרגשתי אהובה (ואחת מהחבר'ה גם עם הבעלים שלהן), אבל כבר לא לגמרי שייכת, וקלטתי שזה הזמן שלי לקחת צעד אחורה.

במשך כמה שנים היה סוג של נתק, אבל באווירה נעימה ובידיעה שאנחנו עדיין חברות.
ברור שהיה געגוע, ולפעמים צבט לי בלב שאני לא חלק מהביחד שלהן... אבל ידעתי שזה פשוט לא מתאים שאהיה שם. לא לי ולא להן.
חמש שנים אחרי כן, דווקא בעקבות טרגדיה אצל אחת מהן, חזרתי להיות איתן בקשר.
משהו בהן שיחרר קצת את הלהיות מרוכזות רק במשפחתיות והן נפתחו חזרה לרצות לצאת פעם ב... עם חברות.

נתתי את הדוגמא, דווקא כי היא לא קשורה לסגנון חיים בדס"מי, אלא לדינמיקה של שלבי חיים, שמה לעשות, אצלי לא זורמת לפי הספר (כמו שאצל חבורת הבנות הוניליות שלי).

אגב, יש דרך לספר כמעט כל דבר.
אפילו הוריי יודעים על מערכות היחסים של השליטה.
אפשר לתאר את הדבר עצמו, מכל מיני כיוונים ובכל מיני רמות ובכל מיני ניסוחים ועדיין לא לפספס את המהות.

למשל להגיד לחברה:
"האיש הזה שאני יוצאת איתו, הוא אחד כזה שבאמת אפשר להניח עליו ראש ולתת לו להוביל דברים בקשר.
סופסוף אני יוצאת עם גבר אחראי, אמין ודומיננטי, שאני יכולה לפעמים להיות אישה "קטנה" ולנוח מלהיות כל הזמן עצמאית, אסרטיבית ויוזמת.
כשיש פרטנר שהוא גבר-גבר, זה מאפשר לי להיות אשה-אשה..."

משהו כזה.

"אה, ולפעמים גם בסקס אני אוהבת להרגיש שהוא צד וכובש אותי... כמו פעם כשהיינו במערות" ( :
לפני 12 שנים
זמרת ברים​(נשלטת) - כן, יש שינויים שנובעים ממקום שונה בחיים. מכירה את זה :)
ואולי זה באמת זה. לא התעמקתי בהרגשה, רק שיתפתי בתחושה שהתרחקתי מחברות שפעם הייתי קרובה אליהן, וכשחשבתי למה זה ככה, אז הבנתי שהריחוק מתחייב כרגע כי אני לא יכולה לשתף.

וברור שיש דרך לספר כל דבר, אבל דווקא את ההסבר שלך, שהוא מאוד יפה בעיני, אני לא ממש יכולה לתת לחברות האלה. כשיש אנשים שמכירים אותך בדיוק ההפך מהאשה ה'קטנה' מאוד קשה להסביר איך פתאום נורא טוב לך שם בלי להכנס לכל מיני הסברים שלא בא לי להכנס אליהם עם כל אחד. גם לא עם כל חברה.

והצחקת אותי עם המערות :)

לפני 12 שנים
מישלי - הצחיק אותך ה"מערות" ?
עלה לי הרגע רעיון בנוגע לזה !
אני הולכת לעשות התייעצות עם "צוות לעניין"...

ותזכירי לי כשנפגש, לשאול אותך משהו על מה שכתבת.
אין על הזכרון שלך ( :
לפני 12 שנים
lori{ע_מ} - אצלי זה הפוך גם כן.
אני מסרבת להגיע למצב שחברים מבחוץ יבינו מה הולך ביני לבין אדוני. ויש הרבה מקומות שמרימים גבה ולא מבינים, לשמחתי יש לנו ערוץ תקשורת נוסף שאנשים לא מסוגלים לראות (גם אנשים מכאן) וזה פותר לנו הרבה דילמות.
ולמען האמת, גם כאן, אני לא ממהרת לפתח חברויות ולהוציא אותן מחוץ לוירטואליה.
טוב לי בדיוק כמו שזה כרגע.
לפני 12 שנים
זמרת ברים​(נשלטת) - אז זהו, שזה לא שאני ממהרת להוציא מחוץ לוירטואליה אבל זה קורה מעצמו, בין אם כי נפגשים במסיבות ואם כבר דיברנו בצאט או בהודעות אז לפעמים יש חיבור טוב, או שיש חברים של המאסטר שלי שהופכים להיות חברים גם שלי.
לי קשה עם זה שאני לא יכולה לשתף בדברים משמעותיים. אבל זו אני ככה.
ואם טוב לך בדיוק ככה, אז זה מה שחשוב :)
}{
לפני 12 שנים
שחף S​(נשלטת) - לא פשוט, אך כבר מזמן למדתי שחברות אמיתיות שלי, ידעו להמשיך ולקבל אותי, להמשיך ולאהוב אותי, להמשיך להעריך ו- להמשיך להיות חברות, חברות טובות, כבר מיום שנחשפתי בכל מערומיי, ישנה אחת אותה לא בחרתי לשתף, ברור היה לי שלא אזכה שם להבנה ובכל זאת נותרנו חברות...
נשיקות מותק, שבת יפה:-)
לפני 12 שנים
זמרת ברים​(נשלטת) - אולי אני פשוט למודת אכזבות מקשרים עם חברות שאיכזבו.
חוץ מזה, אני עדיין חברה, רק שהתרחקנו.

נשיקות גם לך
}}{{
לפני 12 שנים
Brida​(נשלטת){DDDOM} - אני פשוט שמחה שבמקרה שלך חצינו את גבול הוירטואליה.
כיף לי להיות חברה שלך,
}{
לפני 12 שנים
זמרת ברים​(נשלטת) - זה הדדי לגמרי!

}{
לפני 12 שנים
מישלי - מה ?!?
אתן מכירות ?!?!?

במציאות ?!?!?!?!??
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י