לפני 13 שנים. 30 באפריל 2011 בשעה 23:03
כמה החיים שלנו מלווים בדברים לא מובנים.
כמה אירוני מצב שבו התרופה למחלה או התרופה לסבל שלנו היא בעצם אותה הסיבה שאנו סובלים.
כמה קשה להתנגד לכוח שגורם לסבל שלנו. כמה קשה לוותר עליו.
כמה קשה לחיות איתו כשאנו יודעים שהוא בעצם מוקד המחלה או הסבל.
כמה קשה בלעדיו כשאנו יודעים וזקוקים לו כי הוא בעצם התרופה למחלה.
החיים שלנו מלאי תהופוכות ומלאים בדברים שלא נוכל להבינם.
אנו יכולים לבחור היכן להיות, כיצד להגיב לדברים ובאיזו דרך לנהוג ובאיזו צורה להתמודד עימם.
אך האם נוכל לוותר על התרופה שתרפא את סבלנו ואת מחלתנו בידיעה שהיא בעצם המחלה והסבל?
ימים יגידו...ימים יעידו....ש....לא מצאתי עדיין תשובה.
ממני אליכם
}{
