איד

בצהרי היום, בהמשך מסעותיה של הברבית בעיר הגדולה, טיילתי עם חברת הנפש שלי להנאתי, טיול שעלה לנו הרבה מאוד מרשרשים, אבל כמובן שלא בכך עסקינן.

היא כמובן יודעת על היותי סוטה וברחוב ע"ש מאיר היקר (דיזנגוף) נכנסנו לחנות סקס שהרשימה חיצונית.
ירדנו במדרגות ברזל ופגשנו בחור מדובלל, שלא ברור אם הוא סובל עכשיו מתקופת הצנע בסמים שיש עכשיו או שהוא בדיוק סיים לאונן 3 שעות.
עשינו סיבוב, מיששנו וקשקשנו תוך כדי מבטו העוקב של הבחור. חברתי התעניינה כמובן בתבלינים ונילים בשבילה, ועיניי כמובן חיפשו את הציוד המעניין יותר. לא מצאתי.

מסתובבת, מסתכלת, ממששת, לא מוצאת. זה היה חלל מרובע די גדול, אך היה כמקשה אחת ארוכה. בפינת החדר, ממש ליד הספה מצאתי ארון לבן שנראה מחודש (וינטאג', שונאת את המילה הזו) עם ויטרינות שקופות. הצצתי פנימה וחיוך נרגע על פניי: סוגי שוטים, גאגים, אזיקים ואזיקי עור, מחבטים ועוד ממתקים שרק לראות אותם עשו לי שמח בלב. פתחתי את הארון.

הבחור, שעקב אחרינו בעיניו החרמניות כמובן בהה בי. שאל "אה, זה הקטע שלך? בגלל זה לא הסתכלת על השאר??" ואני שאלתי בזעם "תגיד לי, למה דחקתם אותנו לפינת החדר בלי בושה? למה אנחנו לא חלק משאר האביזרים ואנחנו עוד בתוך ארון שלא היה מבייש כל סבתא טובה?" הוא כמובן מלמל וזרק משהו כמו "זה מיוחד, זה לא לכולם, אז שמנו בצד".

שוט מיוחד מעור שחור משך את תשומת ליבי יותר מהשאר. הרגשתי את שערותיו ודמיינתי את המגע המענג שלהם... נזכרתי שאני לא לבד ובמבט מאיים הסתכלתי על חברתי (שוב, הונילית) שאמרה "מה, את מאיימת?!" בחיוך וסובבה אליי את ישבנה. שאלתי אותה "את רצינית?" והיא ברוח השובבית ששהינו בה "בטח, אם כבר לנסות אז ממך".
יצאה לי כמובן חבטה מסכנה כזו, גם כי לא רציתי להכאיב לה, וגם כי, מה לעשות (אמרתי בקול) "אני נשלטת!" לאחר שהיא התחילה לצחוק ולצעוק "איזו גרועה את...".
הבחור, בשלב הזה, כבר לא ידע מה לעשות עם עצמו 😄

מפאת תעדוף תקציב לחפצים שאפשר (ורצוי) לצאת איתם לאור השמש, השארתי את האביזרים בחנות (גם המחירים היו מופקעים, אני יודעת שאפשר להשיג ביותר זול!).
סיננתי שוב "לא מבינה למה שמרו אותנו בארון, בצד, בשקט – העיקר שנהיה הרחק מהשאר..."
והחברה הגאונה שלי אמרה "את הדברים הטובים והמיוחדים מרחיקים מהשאר, מה גם שזה לא מתאים לכולם, אלא רק לאנשים מיוחדים כמוך".
אני אוהבת אותה כל כך. חיבקתי אותה חיבוק אחיות ונשקתי לה ואז אמרנו ביחד בפעם המי יודע כמה "למה אנחנו לא לסביות??"
(להרגע, אני עדיין בעניין של גברים בלבד)

ואז הלכנו ועשיתי עוד קעקוע.


מתנצלת על הפוסט הדביק, אבל כברבית טובה מותר לי. אוהבת אותך, את!