הכניסה לעולם הבדסמ האמיתי ובכלל זה הרוחני והגותי יכול להיות נהדר במובנים שונים במהלך תקופות שונות בחיינו. לפעמים הבדסמ אוהב ועדין, לפעמים ארוטי ומלא תשוקה, ולעיתים מביע את הצרכים המיוחדים ביחסי הכוחות וההתמסרות הטוטאלית.
כל סוגי הבדסמ הללו מענגים בדרכם שלהם. מה שמספק אותנו מבחינה בדסמית ומינית, או משמעותי עבורנו בנקודה אחת בחיינו עלול להיות שונה מאוד בתקופה אחרת של החיים. לעיתים אנו נזדקק לאינטימיות ותמיכה ובזמנים אחרים נבקש לשחרר מעצורים ולשבור מחסומים.
כבר עשרות שנים שספרים ומגזינים מספקים לנו עצות כיצד לקיים בדסמ מדהים, אך כל אלה ללא הבסיס הנפשי והאידאולוגי יהוו רק "שעשוע מיני" ותו -לא. אנו מקבלים טיפים על הוספת ארוטיקה, מגוון, תנוחות וטכניקות חדשות, ואפילו לבוש, אביזרים ועקבים. נדיר שהדברים הללו יספיקו על מנת ליצור שינוי משמעותי: כאשר הבדסמ הוא בינוני או לא מספק באופן קבוע, הדבר מעיד פעמים רבות על משהו שחסר או שיצא מאיזון בחיי האדם או במערכת היחסים. על מנת ליצור שינוי אמיתי, אנו צריכים לזהות את הגורמים אשר מונעים מאיתנו, ואת אלו שתורמים לחוויה יותר מלאה, בין אם הם מצויים במיניות האדם, או בחייו באופן כללי.
החוויה הבדסמית אינה פשוטה - היא כוללת מרכיהים מיסטיים, מרכיבים פטישסטיים ואפילו סימבולים דתיים – במסגרת עבודת התואר השני שלי תשאלתי אנשים בגילאים שונים על המרכיבים של בדסמ נהדר. מספר גורמים עלו כמשותפים למשתתפי המחקר ללא קשר לסוג הבדסמ שעליו דיברו (עדין, ארוטי, אקסטרימי, פטישסטי, עם מספר רב של סאבים ודומים, בין מיני וחד מיני וכו'). אך בסופו של יום אם לא יכלו לבטא את הדברים במילים עלה שנוכחות רגשית או התמסרות מוחלטת היא מרכזית בבדסמ נהדר תוך ציון האלמנטים הפטיסשטיים כמו לבוש או עקבים. הימצאות בכאן ועכשיו, ללא תסריטים ישנים, ציפיות או חרדות איפשרה להם לשחק, להתנסות ולהיפתח לחוויות חדשות ועמוקות יותר. הם ציינו הרגשה של אותנטיות וספונטניות, ללא צורך בהגנות. המשתתפים גם תיארו קשר רגשי עוצמתי, ואת היכולת להביע את צרכיהם והרגשותיהם דרך תנועה, מגע ומילים וזאת ללא חומות או עכבות. ומבלי שהרגישו רגשי שיפוטיות מהצד השני.
האלמנט החשוב הוא חוסר הציפיות והרצון התמידי הטבוע בעיקר אצל הזכרים של "גמירה"... כשאין ציפיות ל"גמירה" אז ההתרכזות מתומצתת במבלכי הבדסמ וההתמסרות. בניואנסים של המשתתפים ובלבושם או אז אלנטים פשוטים כמו ציפורן אדומה או עקב דק וגבוה מקבלים משמעות אחרת, קדושה ומאפשרים לשולט ולנשלט להיות גם להיות פגיעים, לקחת סיכונים, ולהיכנע לחוויותיהם. באופן מפתיע, המשתתפים בקושי העלו "תפקוד מיני" כמרכזי. כלומר תדירות, משך, גודל, ובאיזו מהירות או תדירות הם או בני/בנות זוגם מגיעים לאורגזמה. הם הדגישו יותר נשיקות, ליקוק עקב והערצת רגליים, את הריחות והקולות של נקישת העקבים בריצפה, הסנפת חוטיני עם ריח פות או נעל עם ריח רגל את צליל השוט המונף באוויר מגע ואת האיכות הכללית של החוויה המדסמית והמינית. זה מראה לנו שבדסמ נהדר ותפקוד כסאב או דום מלא אינם בהכרח אותו הדבר. אדם יכול "לתפקד" באופן תקין, אך עדיין לקיים בדסמ משעמם ויבש. אדם אחר לעומת זאת, יכול לתפקד חלקי, אך עדיין לקיים בדסמ נהדר. התפקוד, הלבוש והטכניקה קובעים את איכות הבדסמ רק כאשר אנו הופכים אותם למרכזיים. לדוגמא, לעיתים מתייגים אישה אשר אינה מגיעה לאורגזמה, או גבר שמגיע לאורגזמה תוך דקה או שתיים, כבעלי "קשיים בתפקוד מיני". אך כאשר המיקוד באורגזמה מוסר, הזוג יכול לקיים בדסמ מענג ועוצמתי. להכנס עמוק יותר למראכיבים הנפ]שיים ולא לחשוש מהעצמת סימבולים קדומים כמו שפיכה לתוך נעלה של דומית או החדרת העקב לאברי המין הזכריים או הנקביים, הצלפות, השפלות ואפילו פמיניזציה ומקלחות זהובות.
עד כמה שבדסמ ספונטני, אינטימי וחסר-מעצורים נשמע לנו טוב, נראה שקשה להשיגו. סיבה אחת היא שרובנו אמביוולנטיים בנוגע לאינטימיות. כולנו רוצים לאהוב ולהיאהב, אך אנו חרדים מפני דברים כמו דחייה, שיפוטיות וביקורת של אחרים, אובדן שליטה, או התחייבות. לכולנו ישנן הגנות מפני הפחדים שלנו. ההגנות הללו, כמו שיריון, שומרות עלינו, אך גם מרחיקות אותנו מבני הזוג שלנו, ואף מהחוויה הרגשית שלנו. כל אלו מונעים מאיתנו מלצלול לתוך מפגש בדסמ אינטימי. כיצד נוכל להיות פגיעים, אסרטיביים, או נוכחים רגשית במפגש בדסמ, אם איננו כך בשאר תחומי החיים שלנו?אף שאולי אין קיצורי דרך או טיפים קלים למין נהדר, אנו יכולים לשאוף ליצור את האווירה והתנאים שיאפשרו לזה להתרחש. אלו שמחפשים אחר חוויות בדסמיותץ יותר עוצמתיות ומספקות יכולים להתחיל בבחינת חייהם ומערכות היחסים שלהם בהקשר הרחב יותר. באמצעות זיהוי של הפחדים, המעצורים, והרצונות אותם איננו מבטאים, נוכל למצוא רמזים לאופן שבו נוכל ליצור שינויים בחיינו וביחסי הבדסמ שלנו.