התפיסה שלי לגבי הבדסמ והדארק

 פגשתי בה במקרה... לגמרי במקרה... ולא ידעתי עד כמה שתשנה את עולמי, את חיי, את תפישפת עולמיץ אולי בגלל המגנטים החזקים האלה האלה, הבלתי אנושיים שתופסים בך ולא מרפים... ממכרים עד אימה... עד כאב... עוטפת אותך בכישוף האדום שלה תוך כדי מציאת כל נקודת חולשה אפשרית... לא כדי להכאיב, להשפיל או לשלוט.. אלא לרומם את אותן נקודות באומנות השמורה לבני אילים... לרומם ולהפוך אותם למשיפיעים... לאנרגטיים. לא ידעתי שזה יהיה כך... טיול בפארק... עמה מילות נימוסין. ובם היא פרצה לחיי שוטפת קוצפת במלוא האנרגיות... היא שולטת מכיון שמעולם לא ביקשה לשלוט... בגלל שהיא פשוט שם... בגלל הנוכחות שלהת בגלל שבכוחה הנסתר היא הורסת כל מחיצה, ע כל מערכת הגנה וכל זאת מתוך אמון ואמונה.... היא נסיכה אמיתית מבית אצולה, מכיוון שבצנניעותה היא לא תודה שהיא כזו... ובחוכמתה היא לא תצווה אבל תגרום לך לזרום בדיוק לאותם אפיקים אליהם היא רצתה שתזרום... ככה, ללא התנגדות... מתוך רצון... ללא משא ומתן.... ואתה שם באמצע עולמה החם... עם זיקפה תמידית שממאנת לרדת... עם אושר פנימי שמסרב להסתיים, עם רצון להעניק ולהעניק לה מבלי לקחת.. תר אחר אושרה, שלמותה ומוצא פיה, כי חוכמתה אינה מהעולם הזה. היא תשלוט בף אך תהיה נדיבה, לא תתן לך לרגע להרגיש מוחלש... וזה לא משנה איך תכנה את עצמך - או איך שתשקף אותך סביבתך - דום, אדון, מאסטר, אתה עדין תהיה תמיד שלה ורק שלה... לא בגלל שדרשה, שהצליפה, שביקשה, שרמזה... לא בגלל שהגדרתם, דחברתם או הסדרתם.... היא פשוט תשלוט בך מעצם היותה היא... תתן לך לחוש בעצמך שבלעדיה חייך אינם באמת החיים שאתה רוצה... שהצחוק שלך אינו באמת שלם... שהחוכמה שלך אינה מניעה דבר ואפילו האורגזמה שלך שווה לאוננות על ספר החוקים של דרום תוניסיה.
הצחוק שלה יגרום לזרמים במורד עמוד השדרה שלך, העיניים שלה יגרמו לך לתמכרות קשה והציפורן האדומה שלה יהפכו אותך לסאב שכל מה שהוא רוצה זה ללקק את סוליית נעלה.... כי היא היא.... כי היא האשה... כי אוהבת אשה, כי היא נשברת אשה, כי היא כותבת אשה, והיא גומרת אשה, והיא אמא מדהימה לילדיה... והיא מתגעגעת אישה... ולכן היא הכי הכי דומית בעולם... ויחד עם זאת - חברה.....