קמתי הבוקר אופטימית
זורחת ומלאת אנרגיות
הילדה הקטנה שלי, ישנה לידי, אוחזת ביד שלי מתוך שינה
התחושה העתיקה של הקרבה הבלתי אמצעית ביני לבינה מציפה אותי.
כאשר היתה בגיל בגן היא היתה מתגנבת למיטה שלנו באמצע הלילה, מתכרבלת בחיבוק שלי ונרדמת רגועה.
הערכה עולה בי לדברים הטובים שבחיים שלי.
הנוחות של הדירה שלי
מכנסי הטרנינג החמות החומות הקרועות שלו
הכרת התודה על האנרגיות שחוזרות אלי
העובדה שיש לי עבודה שמפרנסת אותי
האנשים שאוהבים בחיים שלי
הקרבה הרגשית שלא הולכת לאיבוד
האומץ להרגיש את כל קשת הרגשות
החופש לבכות והיכולת לצחוק ולהנוות
הטעם המיוחד של הפקאנים הטריים שנאספו בקיבוץ, מתחת לעץ של חברה אהובה
המציאות מספקת קשיים (עננים) ודברים טובים (קרני שמש).
היום יכולה לראות את קרני השמש בין העננים.
חבר קרוב שלי מגלה את הנטיות שלו להכנע, את הנטיות שלו להיות נשלט.
זה לא פשוט לו להשלים עם זה ולהכיל את זה.
הוא מספר לי על השיחות שלו עם הפסיכולוגית שלו, ששואלת אותו על הזיקה שלו לבדסמ
הוא מופתע מהאוזן הקשבת והמבינה שהוא פוגש אצלי.
טרם שיתפתי אותו לגבי מעללי בתחום.
הוא אומר "הדברים תמיד כל כך ברורים לך, את יודעת לכוון ולהחליט.... האנרגיות שלך תמיד מחזקות אותי ..."
אני שומעת אותו נושא עינים מעריצות אלי... עיני עבד שמחפש שייכות... עינים של חבר שנמשך למקום בטוח ומעצים...
אני שומעת, מבינה את מה שאני רואה כנראה יותר ממה שהוא מבין את עצמו.
מביטה ולא פותחת את הדלת.
זו דלת שיצטרך לבחור לפתוח אותה לבד.
לפעמים מה שנכון זה לתת לאנשים לעשות את הבחירות שלהם, גם אם התשובה שלי יכולה לקצר את החיפוש
או תקל על הסבל של הספקות.
לפעמים קשה לי לתת למים לזרום ואני מכוונת אותם.
נדמה לי שזה השיעור שלי בתקופה זו
להיות מי שאני , איך שאני ולתת למציאות להווצר מעצמה.
להרפות שליטה ....אני כותבת ומחייכת...
להרפות שליטה ... לפני שנים למדתי להעריך את זה, ואז למדתי לקחת שליטה, וליצור את מה שאני רוצה ולחגוג על זה.
עוד יוסיף ויתגלה.
יש כאן שיעור וגילוי עצמי. שיעור שהדרך לפעול בו לא מובנת מאליה עבורי.
העוצמה וחוסר האונים מתערבבים זה בזה. לפעמים הדרך לעוצמה זה להכיר בחוסר האונים ולהרפות.
בוקר טוב עולם
לפני 12 שנים. 20 בפברואר 2012 בשעה 4:11