שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אסירת תודה

פינה לפורקן של רגש
_______________
המקום הפרטי שלי. מכרה היהלומים שלי, השמחה היומיומית שלי על חיי ועל מה שקורה לי.
לפני 12 שנים. 20 בפברואר 2012 בשעה 19:06

היום פגשתי איש
ושמחתי שזכר אותי
והופתעתי שזכר אותי ואת חיי
והופתעתי עד כמה הוא זוכר אותי ועד כמה אני חלק מחייו כל יום עד היום
והמילים שלו לא השאירו ספק לגבי זה

וכשאמרתי שהפתיע אותי
ראיתי עלבון על פניו

והוא אמר
ציפיתי שתדעי שאת מיוחדת עבורי ואמר למה אני חלק מחייו יום יום,
עד היום
וכבר עברו יותר מתריסר שנים.

חיבוק הפרידה היה חם , וקרוב ואמיתי

אחרי שנפרדנו, התבוננתי שוב על חיי
ושמחתי
אני מותירה חותם בחיים של אנשים

אפילו בחייו.

לרגע הרגשתי עשירה כל כך.



להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י