אני שניות לאחר השיא שלי, עדיין עוברים בי גלי רעד קטנים שמאריכים לי את הנעים-נעים הזה...
כעת אתה עם ידייך על השולחן, נשען עליהן קדימה אך מרוכז כולך במה שקורה מאחוריך... במגע גופי על גופך, עור על עור, חשופים, לוהטים, צמאים לעוד מגע...
וידיי שוב מוצאות דרכן אליך, מלטפות גבך מכתפיך עד לישבנך ועוברות כאילו מעצמן מתחת לזרועותיך לחזך ומטיילות גם עליו מלמעלה ולאט מוצאות דרכן לירכייך...
ואני מלטפת את ירכייך מצידן החיצוני, וציפורניי משאירות פסים דקים הנעלמים כעבור מס' שניות בפנים ירכייך... עולות מברכייך לכיוון מפשעתך, מפעם לפעם מתקרבת יותר אך לא באמת נוגעת ואתה משעין ראשך לאחור על כתפי ומשמיע קולות קטנים כמו חתול מפונק שמגרגר...
אנחנו נעים יחד קדימה ואחורה כאילו רוקדים למשמע מוסיקה המתנגנת לה רק בראשנו...אנחנו מרחפים לנו במקום אחר לגמרי...
ידי השמאלית מטיילת חזרה לכיוון חזך בעוד הימנית עושה שוב מסלולה מגבך מטה וקדימה למפשעתך, אתה נושם עמוק, כאילו מכין עצמך לעונג השוטף אותך, איברך זקוף ומתוח, מרגיש כמו קורא לי ללטפו ואני נענית לקריאתו ומעבירה קצות אצבעותיי, כמעט שלא נוגעת, על אשכיך ולאורך איברך מלמטה ועד לקצהו...אתה מתפתל במקומך וברכייך מתקשות לשאת את גופך לרגע, משחרר לאויר אנחה ארוכה ונעימה ואני חשה בטיפה חצופה שמתמקמת לה בקצה איברך...
אתה מסובב ראשך לאחור ככל יכולתך ואנחנו מתנשקים ארוכות בתאווה בלתי אפשרית לריסון...
כמה חיכינו לגעת כך באמת... [b]
לפני 14 שנים. 25 ביולי 2010 בשעה 21:31