סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ונטילציה זוגית!

כל סודותינו,
אלו שלוחשים לעצמינו רק בחדרי חדרים!
המקום בו אין מילים שלא יכולות להיאמר...
לפני 14 שנים. 5 באוקטובר 2010 בשעה 13:25


איזה בוקר עקום התחיל לנו, איזו עננה מעצבנת, איזו כבדות...

מי היה מאמין ששעתיים-שלוש אחכ היום יתבהר לנו בכזו מהירות...

יתמלא לנו בכלכך הרבה התרגשות וציפייה,

ציפייה לנשום את אותו האויר,

ציפייה למגע, לליטוף, ללחישה...

מי ידע שהציפיות שלנו כלכך נמוכות...?!



תמיד תהיתי מי מאיתנו יעז לעשות את המעבר הזה, להעלות את עניין מימוש החלל האינטימי שלנו...

תמיד דחיתי את המחשבה על כך משום שאמרתי לעצמי שהזמן לכך עוד רחוק...

לא האמנתי למשמע אוזניי כאשר העלית את השאלה- 'מה, יש מצב שאתקלח איתך היום?!'

צמרמורת מטורפת עברה בי, כל הכמיהות ניפגשות פנים מול פנים עם כל החששות...

לעמוד זה למול זו עירומים לחלוטין, להסיר מעלינו את מעט ההגנה שנותן עוביו של הבד,

להיחשף אל האינטימיות הזוגית שלנו לראשונה כלכך מהר...

כלכך הרבה חששות שהוסתו הצידה ללא היסוס, הרי לזה חיכינו כלכך הרבה...



מבקשת ממך ש'תפתיע אותי' ולו רק בכדי שלא לאפשר לספונטניות הזו להוציא אותי ממאזן השליטה,

הרי אני כבר בדרכי ולא נערכתי כראוי (ובראשי הרי כבר הכל היה מתוכנן וכבר 'ידעתי' בדיוק איך יהיה ומה...)

בעודי בדרך אני מתחבטת בשאלה האם אכן תבצע או שמא תוותר הפעם ,

מודה שחשבתי שתוותר...

עם זאת מתחילה להפנים את הרעיון שייתכן ולא...

ההודעות שמגיעות ממך נותנות בי יותר את התחושה שהדבר קורם עור וגידים

ובאופן מפתיע זה מציף אותי חום נעים וציפייה עצומה...



אני אוטוטו בעזריאלי, כל הדרך חשבתי על דברים שאני צריכה לקנות, למה לא לנצל את זמן ההמתנה לסידורים?!

אוקיי, אני פה... אז מה בדיוק היו כל מליון הדברים שרציתי לקנות!?

סליחה, מישו ראה תאי זיכרון מתרוצצים פה!? כי שלי נטשו את האיזור!

מסתובבת בקניון הלוך ושוב מביטה בחלונות ראווה ולא רואה דבר...

רואה רק את הדק' שחולפות להן על צג הפון, מביטה בו תכופות, כאילו בכדי לזרזו...

אוקיי, לפחות אקנה לי משו לאכול... שלא יתעורר בי הרעב כשהכי לא מתאים!

ובכלל, על איזה רעב מדובר?! את הרעב האמיתי אשביע בכמה שעות גדושות בך...



לבסוף, אחרי קשיים טכנים של חוסר תקשורת ודיסאוריינטציה קשה, אנחנו קרובים להיפגש,

אני רואה אותך בריכבך, תר אחר סימן בולט שיאפשר לנו להסתנכרן סופסוף בכיוונים,

חוצה את הצומת והמחשבות רצות בראש-לא סידרתי את הגלוס, לא יישרתי את השמלה...

מאוחר מידי כעת! נכנסת לריכבך והמחשבות פוסקות מרוצן באחת-

אין כעת בעולם דבר מלבד היותנו!!!

אוחזים ידיים, מתלטפים, מתרגשים, נושמים את אותו אויר...



כעת אני כבר יודעת בוודאות, בחרת לנו חלל בו נוכל לבטא את הקירבה שלנו בשעות הקרובות...

ההתרגשות גואה, המחשבות שוב מתרוצצות-

מחשבות על כל מה שדיברנו, על הכמיהות, על הגבולות, על ה'לאט' ואפילו על איך אותו חלל כי אני יודעת כמה גדול המבחר,

כלכך רוצה שהכל יהיה מושלם!

הדרך ארוכה עד מאוד לנו...

סופסוף אנחנו מגיעים, ליבי פועם במהירות, גופי נידרך כולו...

נכנסים, מניחים את התיקים, מנסים לחוש בנח...

אתה מציע להכין לי כוס תה ואני נענית להצעתך, מביטה בך עומד ליד השיש בעודי משוחחת בפון,

מסיימת את השיחה בזריזות,

מתקרבת אליך מאחור, משחילה ידיי תחת זרועותיך, מעבירה כפותיי על חולצתך,

חשה דרכה את חזך, את פיטמותיך...

חובקת אותך אליי ולשוני אינה עומדת בפיתוי ומטיילת לה על אוזנך השמאלית.

חשה ברעד החולף בגופך, בנשימה העמוקה העושה דרכה אל תוך חזך

אתה מסתובב אליי, אנחנו מתחבקים ומתנשקים ארוכות...

כמה טיבעי, כמה נכון...

כעת אנחנו כבר מרגישים בנח!



נשכבים על המיטה, ממשיכים להתלטף, להתנשק, להתחבק, לספוג זה את מגעה של זו...

אתה שוכב על גבך, אני מעליך, נושקת לך, מביטה אל עינייך המדהימות,

מעבירה ידיי על חולצתך שוב, חשה את פיטמותיך קוראות לי... אמממ... התגעגעתי...

מביטה אל עיניך בעודי מרימה את חולצתך, אתה מתרומם מעט בכדי לעזור לי אך אני מעבירה אותה מעל ראשך כך שמסתירה פניך

אתה נשאר כך דק' מס' בעודי מעבירה ידיי ולשוני על פיטמותיך...

צובטת מעט, לוטפת בלשוני, נושכת מעט... אתה מלוח...

אתה מבקש ללכת להתקלח בכדי להיות ראוי יותר,

אני מתרוממת מעליך וצופה בך נעלם מאחורי חצי וילון...

ממשיכה בעיסוקיי בעודי שוכבת על המיטה, מנסה לפחות,

מידי פעם שולחת מבט קטן אליך, לא באמת חשבת שחצי הוילון הזה הסתיר משו, נכון!?



אתה מתנגב בזריזות, עוטף גופך במגבת וחוזר אל המיטה.

אני שכובה על ביטני, עדיין בבגדיי, מבקשת שתעסה את גופי מעט...

אתה מתיישב לצידי, פותח את שרוך שמלתי, מפשיל חולצתי, רעד נעים עובר בי,

כמה חיכינו למגע עור על עור...

עוצמת עיניי ומאפשרת לך ללוש את גופי,

מאפשרת לגופי להרפות לאיטו...



לאט, לאט, אתה קולף ממני חולצתי, קולף שימלתי ואני נותרת למולך בתחתוניי בלבד...

היה אמור להרגיש לי מביך הרבה יותר, לא?!

הרגיש נעים, הרגיש טיבעי ונכון...

אתה נשכב על גבך ואני נישכבת לצידך, חצי גופי מעליך, מתנשקים...

הטלפון שלך מצלצל לא בפעם הראשונה,

אני עוטפת עצמי בסדין וקמה מהמיטה עד לאחרי שתסיים את השיחה...

בעודך מדבר אני חומקת לי אל מאחורי אותו חצי וילון, מסירה תחתוניי ועוטפת עצמי חזרה בסדין.

אתה מסיים את השיחה,

אני חוזרת אל המיטה מתיישבת מעליך, מביטה אל עיניך ותוהה לעצמי מה עובר בראשך...

אתה מכניס ידייך תחת הסדין ומלטף את גופי,

מרגישה את ידייך עולות מירכיי עד מותניי ויורדות שוב מספר פעמים עד שהפנמת שאני ערומה לחלוטין,

שניות של רעד מתוק של התרגשות...

אינך מבזבז זמן-מעביר זרועותיך תחת ירכיי,

ממקם פניך תחתיי ושולח לשון ארוכה ורטובה בעודך מיישיר מבט לתוך עיניי...

אמממ... אני מניעה אגני על לשונך, נאחזת בקורת המיטה שמעליי וגופי פרוש מעליך...

אני מביטה למטה ורואה את עינייך תרות אחר עיניי...

נשענת לאחור, שולחת יד אל המגבת העוטפת אותך ופותחת אותה...

שולחת ידי אל מפשעתך, ולראשונה, אוחזת באיברך הזקוף בידי,

מלטפת מעט, אוחזת באשכיך ומועכת אותם אל תוך כף ידי...

אמממ... התחושה שלך מתפתל תחתיי, נאנח, מתענג...



סדר הדברים מפה והלאה מבולבל לי מעט ובליל של תמונות רץ בראשי...

לאחר מס' דק' יורדת מפניך, מלקקת חזך, פיטמותיך ולאט, לאט מנמיכה עד כדי מפשעתך...

מלקקת מעט סביב, לא מביטה בך כלל, רוצה לגרום לך להשמיע את אותן אנחות שלך שכלכך אוהבת...

מעבירה לשון ארוכה ורטובה לאורך איברך, מבסיסו ועד לקצהו,

פעם אחת, ארוכה ורכה שבסיומה לוקחת את כל איברך בפי רק לרגע אחד ומרפה...

יהיה לזה מספיק זמן בעתיד...

חוצמזה, טרם עשית משו שיצדיק השקעה שכזו מצידי...



אני נמתחת לעבר התיק שלי, לוקחת מעט מקרם הידיים שקנית לי מבלי שתראה,

אתה שואל מה זה שיש לי ביד מאחורי גבך אבל אני לא עונה.

מלטפת את גבך מעלה ומטה, ועוד קצת למטה...

חודרת אליך באצבעי ואתה קורס עליי באנחת עונג,

אני יוצאת מעט ואז חודרת שוב, נהנית למשמע הקולות שמפיקה ממך...

מתענגת על המראה שלך מתפתל מעונג...

אתה נשכב על גבך ואני בין רגליך, שתיהן מעט באויר ואצבעותיי מוצאות דרכן שוב לתוכך...

לשאלתך אני עונה- 2 אצבעות, אתה שואל/מבקש שננסה 3...

הפרצוף שלך באותו רגע...

אתה נוגע בעצמך, מביט בעיניי, אתה כלכך שלי...

אני מעליך, מביטה בך, מצפה לראותך לראשונה מגיע בין ידיי...

אתה מגיע ולראשונה אני שומעת אותך ללא איפוק,

רואה את פניך מתענגות,

מרגישה אותך מגיע על ביטני, על חזי...

נשכבת עליך, מחבקת אותך חזק...



לאחר שנחים קצת אנחנו נישכבים על צידנו הימני בתנוחת כפיות-

כמה תיארנו את זה, כמה מדויק,

כמה יותר מדהימה התחושה הזו של להיות עטופה בך מכל מה שתארתי לעצמי...

איזה סיום מדהים לסבב ראשון שלנו,

לו היינו מביימים אותו לא היינו מצליחים לחשוב על סצינה נעימה ומוצלחת כלכך!

והמראה מולינו, כאילו בהזמנה אישית,

נשקפת בה תמונת אהבתנו...



לסיום מקלחת חפוזה (מידי) משותפת ראשונה שלנו...

רוצה אחת אמיתית, ארוכה... שתסבן את גופי ואני את שלך...

לאט, לאט, אני יודעת... הכל יגיע...

ועוד הרבה יותר, כי המציאות שלנו איכשהו תמיד עולה על כל דמיון!!!



הזמן טס לי, ידענו שאין לנו זמן רב אך גם לו היו 10 שעות הוא היה חולף ביעף...



[b]

master xy​(שולט) - הרבה מילים על סקס . ושוב נותרת בוהה מול מסך ?
זה מתסכל , תסכימי איתי מן הסתם .
לפני 14 שנים
כל סודותינו - לו הייתי מבינה למה כוונתך הייתי יכולה להגיב...
מה שכן, אולי התכוונת להרבה סקס ומעט מילים לתארו... ;-)
לפני 14 שנים
master xy​(שולט) - זאת גם אופציה .
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י