לפני 13 שנים. 26 ביוני 2011 בשעה 18:21
[b]
לאפשר לעצמך לעמוד מול אחר עירומה ועריה
לבושה בכלום מלבד היותך,
ללכת את כל הצעדים שברגלייך
ואז עוד כמה לקראת...
לדעת שכל זה הוא בגדר בלתי אפשרי עבורך
ואז למצוא את הדרך להופכו לאפשרי.
להרגיש איך האויר עוזב את ראותייך בסיום כל מפגש
ולהצליח לקחת נשימה עמוקה המספיקה רק בקושי להביא אותך עד למפגש הבא...
לחוש שאהבה כזו, עוצמה כזו באה פעם בחיים!
להאמין שבכוחך לעשות הכל כדי לשמור עליה...
לשמוע צלילן של מילים הכתובות על הדף
כמו היו שירה אלוהית...
להרגיש שכל אלה זיכרון רחוק, כואב, צורב,
הקולף ממך עורך, כוחך, חלק גדול כלכך מהיותך...
ללמוד לחיות על פי תהום של כאב,
להרגיש שאת פה אך לא נוכחת,
שאת שומעת אך לא מסוגלת להקשיב,
שאת מחבקת אך לא מסוגלת להכיל,
שאת כאן ואינך...
כאב שבא לידי ביטוי רק כשכבר ניגמרות המילים...
