כבר לא שותקת

אל תתפסו אותי במילה אבל זה היה בערך כך:

שלא יודעת: שמת לה שהאצבעות של xxx ממש 

                    מטופחות. אני כמעט בטוחה שהוא

                    מורח לק אולי אפילו ג'ל.

 

זו שיודעת: לא נראה לי אבל אם כן אז זה בטח

                  משהו רפואי, פטריות או סדקים.

 

שלא יודעת: והקול הצרוד שלו... יש לי הרגשה

                    שהוא היה פעם אישה. מה את אומרת?

 

זו שיודעת: תגידי, את בסדר? הוא אבא לילדים, גבר

                  גבר. אולי קצת מטופח אבל עדיין גבר.

 

התאפקתי שלא יברח לי כששמעתי על השיחה הזו.

היום גיששתי אצל זו שלא יודעת ודיברנו ארוכות.

רק מסביב, אבל היא כמה פעמים הזכירה שבתור

תל אביבית שום דבר לא מבהיל אותה. וזה נכון,

המציאות התל אביבית עולה על כל דמיון פריפריאלי.

ואני צריכה לשמור על פוקר פייס ולא לפול בטעות 

למלכודות כאלה.

ואני שואלת, זה פייר? ככה להתעלל בי? 

רוצה לצעוק כבר 

 

למרות שלא פרסמתי דבר בימים האחרונים.

מישהו מהצופים יכול לשתף אותי על מה ולמה

הוא / היא נכנסו אלי?

זה לא שאני מתלוננת, סתם רוצה לדעת מה

מסקרן אתכם? האם אתם קוראים אותי באדיקות?

עד לא מזמן לא חשבתי שיש בי משהו מיוחד

ברמה כזו שמישהו יטריח את עצמו לקרוא אותי.

אז תודה לכם על ההתעניינות, זה מחמם את הלב.

 

ורק שאלה., יש אפשרות לדעת מי מהחברים כאן

עוקב אחרי הבלוג שלי?

יצא לי לא מעט בעבר לכעוס על עצמי כשקיבלתי

החלטות שגויות. לא שגיאות קרדינליות אלא בקטנה

עניני נוחות. לפעמים זה בגלל חוסר תשומת לב, או 

שהתביישתי לשאול שאלה שיכולה לעזור לי לקבל החלטה

נכונה יותר ולפעמים זה סתם חוש שאכזב.

אף פעם לא ראיתי את עצמי כמרכז החבורה, כזה שאם

הוא לא נמצא, כל האוירה שונה. בעצם היתה לי תקופה

כזו, ביסודי מכידה ד' ועד כיתה ו' כשהייתי מלך הכיתה

והחברה שלי בשלוש השנים האלה היתה מלכת הכיתה.

עד היום היא שומרת על מעמדה כאקסית המיתולוגית

למרות שאני מניחה שאין לה מושג שכך אני רואה אותה.

בכל אופן אני לא רואה את עצמי כאחת שאי אפשר

בלעדיה, שכולם רוצים את חברתה. אני משתדלת לא 

להתבלט שלא לצורך. אם אין לי משהו חכם להגיד, אני 

אשתוק אבל כשיש לי אחד כזה, הוא מהמוצלחים.

אני אוהבת להיות בחזית ולהוביל אבל לא מרגישה

צורך להיות הראשונה מעיין להיות בלי ולהרגיש עם.

ודווקא כאן בכלוב אני זוכה משום מה ליותר פרגון

ורצון להיות בקרבתי ולהכיר אותי. קיבלתי לא מעט

פניות מנשים וזוגות להצטרף אליהם למסע קצר או 

ארוך לחקור את הגבולות שלי. אם זה היה תלוי בי

הייתי אומרת כן, כן, כן. רוצה לחקור, רוצה להתמסר

רוצה להכנע. אבל את כל רצונותי האלו אני מקריבה

על מזבח הזוגיות שלי עם רונית כי רונית עדיין לא

למדה כיצד לחלוק צעצועים עם חברות וחברים.

אז כל מי שפנה או פנתה אלי, תדעו שבפנטזיות שלי

אני אתכם, בעולם קסום וגם רונית שם, לא תמיד איתי,

בדכך כלל איתכם ואני צופה ומריירת. 

כל פניה כזו היא החמצה מיידית שכן אין לי שליטה על

ההחלטה אם להענות או לא.

אוהבת אתכם

מפנטזת אותכם

דנה 🌹

כבר כתבתי די הרבה על האהבה שלי ליורופאלש,

הלהקה המדהימה שמצליחה להזיז את

הגוף שלי בצורה שמדהימה אותי כל פעם מחדש.

אז היום הם מופיעים ביקב ויתקין, אי שם במעמקי 

עמק חפר, הרחק מהגבולות הבטוחים של תל אביב.

כרגיל, אני מגיעה באיחור אופנתי, האקשן כבר רץ על

הבמה ואני עוברת בין הקהל והיה מן קסם, האויר היה 

שונה מזה של תל אביב. שלא תבינו לא נכון, אני חולה

על הלימה לימה שהוא הבית של היורופאלש אבל היה

משהו מרענן לראות קהל אחר ורק קמצוץ תל אביבי.

אבל כמו תמיד אין שמחה שלא מהולה בהחמצה.

וההחמצה של היום היא שדנה נשארה בבית.

ווטו של רונית כי אולי מכרה שלנו שלא אמורה לקשר

ביני לבין הגבר שמאחורי תגיע גם כן ואולי בטעות

תזהה בכל זאת.

זה לא הולך להגמר. לא בצורה שאני רוצה.

אז אני כאן, לא קורעת את הרחבה אבל נהנית

מהמוזיקה והקהל.

ועד לפעם הבאה... 

נשיקות וסופ"ש קסום לכולנו

דנה 🌹

טוב בואו נדייק, תלוי למי יצא. לא כולם רואים את המתוק.

אבל בואו נתחיל מההתחלה...

בראשון התבטלה לי פגישה עם קבוצת נשים צעירות,

בערך בגיל של הגדולה שלי. המשותף לנו הוא שכולנו

לומדות פיתוח קול אצל מורה מעלפת שהסכימה לזרום

עם השטויות שלי ולעזור לי להרים את המופע שלי.

התכנית היתה לחשוף את דנה בפני החבורה המזמרת

ולהציע להן להופיע יחד איתי כלהקת לווי (אני חייבת)

ולאפשר לכל אחת לתת נמבר סולו משלה.

המפגש הזה נדחה מספר פעמים והיו לי המון ציפיות

שהפעם זה יקרה ונצליח סוף סוף להתקדם. מאוד מורכב 

לשכנע צעירות באמצע העשרים שהפגישה איתך היא

הדבר הבא וכל דבר אחר יש לדחות או להקדים. על אחת

כמה וכמה כשהן חושבות שדנה היא זקנה בת חמישים

ורואות מול עיניהן את האמאות שלהן. באותו יום הייתי

בדאון רציני, זה לא שהופתעתי מהביטול אבל האכזבה

שהנה עוד מהמורה שתוקעת אותי בדרך שגם כך מלאה

במלחמות על כל צעד ושעל. המחשבות שרצו לי הן שאולי

זה רמז לכך שאני צריכה לרדת מהפנטזיה הזו ומקסימום

להמשיך לפנטז כשאני שרה במקלחת. 

אבל אז עבר לו יום והגיע בוקר עם נסיעה של שעה וחצי

לעבודה. חמושה בפאה אודם טבעות ומשקפי שמש

התחלתי לשיר כשיוטיוב עובד במרץ. זה היה כמו אויר

לנשימה, רק אחרי שעה בערך התחלתי להבין כמה זה 

היה חסר לי בתקופה האחרונה ואז גם נופלת ההחלטה

שזה לא יכול להמשיך כך בצורה חובבנית והתנדבותית.

אם אני רוצה להופיע על במה עם רקדנים ולהקת ליווי,

אני צריכה לשכור כאלה ורצוי גם מישהו שינהל את כל

הפרוצדורה וידאג לי למקום לחזרות ואימונים. אני חושבת

שאחרי שרונית קיבלה מטבח חדש, אני בהחלט יכולה

לבקש ארוע מושקע יותר.

וכאן חברים וחברות אני צריכה את עזרתכם. אין לי מושג

היכן להתחיל, עם מי מדברים כדי להקליט קליפ, היכן אני

מחפשת זמרות ליווי, האם יש חבילה של הכל כלול?

בקיצור, הבנתם? כל עיצה או קשר למכרים שלכם בתחום

יתקבלו בברכה. המכרז הפנימי יוצא החוצה לקהל הרחב.

אני אומנם מתכננת ערב חד פעמי, אבל כמו שאני מכירה

את עצמי, עם האוכל מגיע התיאבון.

אז עד שתחזרו עם הפרטים אני הולכת להתרגל לשמוע

את הקול שלי מתנגן בשירים (לא פשוט בכלל).

לילה טוב יקרים

דנה 🌹

יום כיף עם החברה המהממת שלי מור האחת והיחידה.

אחרי שהשפתיים של לורן ושלי נפרדו, שתינו

היינו קצת מופתעות מהעוצמה של הנשיקה הזו.

הבטנו אחת בעיני השניה ללא מילים למספר

שניות ורק הצייסרים שמזגה לנו הברמנית

כשהיא ממלמלת לעצמה שהיא צריכה אויר

או איזה זיון טוב עכשיו ודחוף, החזירו אותנו

לקרקע ואחרי שרוקנו אותם שאלתי את לורן

אם היא תסכים להמשיך את הערב אצלי במלון.

היא הצליחה רק להנהן להסכמה עם חיוך מהופנט.

פניתי לבעל שעדיין מלקק ומנשק את רגלי ואמרתי

לו שאני עדיין לא יודעת את שמו אבל זה ממש לא

משנה כי אני אקרא לו פאפי. אמרתי לפאפי לשלם את

החשבון שלנו ולדאוג להשאיר טיפ נאה לברמנית

כשהעיניים שלי חודרות את עיניה. אני מבטיחה לה 

לחזור שוב מחר ולהשלים את מה שחסר לה ואז

מתרוממת מכיסאי, אוחזת בידה של לורן ומובילה

אותה החוצה.

בחוץ אני פוקדת על פאפי להסיע אותנו למלון שלי.

אנחנו מתלטפות בחושניות במושב האחורי ולפאפי

קצת קשה להתרכז בנסיעה.

בכניסה למלון אני מבחינה שרוזה עדיין נמצאת בקבלה

ואני מתקרבת להגיד לילה טוב. רוזה מחייכת אלי חיוך

ממזרי כשהיא בוחנת את לורן בלי בושה ומאחלת לנו

המשך ערב סוער. קצת יותר בשקט כאילו לעצמה היא

אומרת "מתי יגיע תורי". אני שולחת אצבע לסנטרה,

מרימה אותו לקשר עין ואומרת לה "אל תדאגי חמודה,

אני עדיין כאן" ומצמידה את גב ידי לשפתיה. היא מבינה

מה מצופה ממנה ומיד אוחזת בידי ומנשקת. לאחר מספר

שניות אני מושכת את ידי, מלטפת את לחייה ואומרת לה 

בקול מלטף ואמהי לילה טוב. לורן ופאפי די נשארו ללא

מילים וללא אויר. אני אוחזת שוב בלורן ומסמנת לפאפי

להתחיל לצעוד למעלית. במעלית אני כבר מחבקת את

המותניים המושלמות של לורן ומצמידה אותה אלי, היא

מגיבה אלי ונמסה. בזוית העין אני רואה את פאפי מתחרפן

מקנאה. אני מוסרת לו את הכרטיס לחדר וחוזרת לחקור

את השפתים החושניות שמולי. כשנפתחו הדלתות אני

לוקחת את הזמן ולא משחררת את הנשיקה הזו. פאפי

עומד לאבד את זה כשהוא שומר את הדלתות פתוחות עד

שאנו יוצאות למסדרון. הוא מוביל בכמה צעדים כדי

להספיק לפתוח את הדלת לפני שנגיע ואני אומרת לעצמי

שזה ממש מוצא חן בעיני המהירות שבה הוא מבין את

מקומו ותפקידו.

אנחנו נכנסוות לחדר ומתישבות על המיטה, פאפי סוגר

את הדלת ומגיע אלינו, נקישה באצבעותי מסמנת לו לחזור

אל מקומו על ברכיו לצידי. אני מחליטה לתת לו קצת צומי

לפני שהוא מאבד את זה. אני מלטפת את ראשו ומכוונת

אותו כך שרגלי הימנית בין רגליו, אני מתחילה להעביר

אותה על הזין שלו ומידי פעם מוסיפה בעיטה קטנה.

לורן נצמדת אלי ומלטפת אותי, היא מספרת לי שכשהיא

הביאה את הגבר שבחרה אליהם הביתה, היא היתה משאירה את פאפי בחדר אחר והוא יכול היה רק לשמוע

את הגניחות שלהם ולאונן. כעת היא ממש מתרגשת 

מזה שהוא כאן איתנו בחדר ורואה הכל. אני מנשקת אותה

ואומרת לה שהפעם הוא לא רק יראה, הוא גם ישתתף. 

אני מסיימת עם פאפי בבעיטה אחרונה חזקה יותר, פונה

למזוודה שלי ושולפת שני קולרים. פאפי זוכה בקולר הורוד

ולורן בשחור. אני פוקדת על פאפי להתרומם ולהתפשט

וחוזרת להתענג על הפנים המהממות של לורן ועל כל ס"מ

מגופה. היא מריחה כל כך טוב ואני לא מפסיקה להסניף

אותה. אני מושכת מעליה את השמלה שמרגישה כמו עור

שני לגופה ומצמידה את ידי לעור החשוף. לרגע אחד אני

מאבדת ריכוז ורוצה להיות בעצמי הקטנה שמתרפקת על

רגליה של לורן ומתמכרת לליטופיה. הכל נראה כמו

בסלואו מואשין, המבטים שלנו מצטלבים היא רואה את

הבלבול בעיני, ואני קולטת שהיא נלחצת מזה. היא רוצה

אותי חזקה, היא התמכרה לגבירה שמולה ורוצה עוד מזה.

אני מסמנת לפאפי לעלות על המיטה בעמידת שש, בזמן

שאני מחפשת את פלג היהלום המתכתי שלי, אני פוקדת

על לורן לעמוד על ברכיה צמוד לראשו של פאפי בזמן

שהוא מענג את פטמוטיה בלשונו. אני מורחת ג'ל סביב

הכוסיק של פאפי וכשמחדירה אצבע אחת, אני אומרת לו

שאם הוא מרגיש כאב הוא יכול לנשוך את הפטמה

של לורן. ללורן אני אומרת שאם  היא מרגישה כאב היא

רשאית לסטור לפאפי בעוצמה. אני מציעה לשתיהן לשלוט

בעצמן לטובתן בזמן שאני שולפת את האצבע ומחדירה

את הפלאג. אני משתדלת להנחות אותו לשחרר ולהרפות,

מתה לראות מי ישבר ראשון. חייבת לציין ששתיהן עמדו

בזה בגבורה והרשיתי ללורן לצלם את הישבן המעותר של

פאפי. אני פוקדת על פאפי להזדקף ולהוריד מעלי את

השמלה בלי לגעת בגופי בטעות, גופי שמור לחקירות של

לורן והיא אכן חוקרת בחושניות ואני מתמכרת לתשוקה

שמבעבעת בינינו. הזין שלי מאיים לפרוץ דרך תחתון

הלייקרה הסקסי שלי ואני מורידה את פאפי חזרה על ברכיו

ומצווה עליו לנשק את ירכי הפנימיות ובעזרת ידי אני

ממקדת אותו לאט לאט בזין הבוער שבין רגלי.

הוא מבין את הרמז ומנשק דרך התחתון עד שאני שולפת

אותו לאויר ומשפדת את הפה של פאפי. בתור אחד שמוצץ

זין בפעם הראשונה הוא עשה עבודה לא רעה ואני ממקמת

אותו על המיטה שוכב על הגב כשלורן יושבת על פניו ואני

נצמדת מאחוריה ומשמנת את המבואה לעונג האנאלי

הממשמש ובא. אני אומרת לה להרפות ומתחילה

להתקדם. וואו, זה כל כך צר ואני מרגישה שהזין שלי נסחט

עם כל סמ שאני מתקדמת. עבורי זה היה עונג צרוף, יבבות

הכאב של לורן התחלפו בגניחות הנאה רק אחרי דקות

מעטות ובעזרת לשונו של פאפי שענגה את דגדגנה.

בצד הזה של השוט לא היה לי סיכוי להחזיק מעמד

זמן רב. כל הערב הזה היה מורכב מאלמנטים חדשים לי

ואני רק סופגת וסופגת ואז מתפוצצת בתוכה. כשאני

נשלפת מאחוריה, לורן מקשתת את גבה וכל הזרע ניגר

מישבנה הישר לפיו של פאפי. אני מצווה עליו לנקות אותה

בלשונו ולבלוע הכל ואותי לנקות במים וסבון (בכל זאת, אני

לא כזו רעה). הזין שלי לא יורד לשניה ואני מאפשרת ללורן

להגמיר את עצמה כשהיא רוכבת עלי בזמן שאני שוכבת

על גבי. פאפי שוכב לצידי ואני מביטה בזין שלו. עכשיו יש לי

זמן להתפעל מגודלו ומהעובי שלו. אני גם מאוד אוהבת

שהוא מגולח וחלק למשעי. אני שואלת אותו אם הוא רוצה

לגמור והוא מהנהן בשמחה כמו גור מתלהב. אני מסובבת

חצי גוף לכיוונו ונשענת על המרפק, לורן ממשיכה להשתפד

על הזין שלי ואני אומרת לו "בוא, לפני שאתחרט". תוך שניה

וחצי הוא על ברכיו והזין שלו ליד שפתי, מתאמץ לא לגעת

בהן. אני אוחזת לראשונה בזין פועם שאינו מחובר אלי

ומלטפת אותו, עובר בי חשמל בכל הגוף אבל אני שומרת

על פאסון וממשיכה לאונן את הזין היפה הזה. אחרי מספר

שניות אני מושכת אותו אלי ומתחילה לנשק את העטרה

וללקק אותה ויורדת לאט לאורך כל הזין. המרקם מטריף,

קשה מבפנים אבל רך וטעים מבחוץ. הגיעה הזמן ללכת

על כל הרקפה ואני אומרת לו שזה יהיה סופו אם הוא יעיז

לגמור לי בפה. אני אוחזת באשכיו ומצהירה על בעלות,

פותחת את שפתי וגולשת לאורך הזין ומרגישה אותו ממלא

את פי. אני בעולם אחר עכשיו. אני מוצצת זין. אומנם לא

כך חשבתי שאגיע לזה אבל בכל זאת, זין זה זין.

הגניחות שללורן מתעצמות ואני מאשרת לה לגמור.

פאפי מיילל שהוא לא מצליח להתאפק יותר ואני שולפת

אותו מפי ומכוונת אותו כך שיגמור לתוך ידי. אני אומרת לו

שאני סופרת עד חמש והוא גומר, אחרת עוצרים הכל

ומסיימים לערב הזה. חמש, ארבע, שלוש, שתים, אחת,

בובום.... מעולם לא ראיתי כמויות כאלה של זרע וסמיכות

כזו. מבוזבז הפאפי הזה אני חושבת לעצמי בזמן שאני

מסמנת לו להתכופף חזרה על ארבע וללקק את כל הזרע

שלו מכף ידי. אני מלטפת אותו בזמן הזה ומעודדת אותו

לבלוע הכל. לורן בינתיים מסדירה נשימה והמומה

מהמחזה שקורה מול עיניה. אחרי מספר דקות של שקט

אני מזמינה אותם למקלחת משותפת, כולן מסבנות את

כולן ואני שולפת לפאפי את הפלאג. אנחנו נרגעות בחזרה

על המיטה ומדברות על מה שעברנו כשאני פותחת בקבוק

יין. השיחה נמשכת ועד מהרה אנו נרדמות ומתעוררות רק

בבוקר.

ואם חשבתם שזה היה ערב מהמם ומופלא, חכו כשתקראו

על ארוחת הבוקר במלון כשלורן ופאפי מצטרפים אלי

כשהם מקולרים בורוד ושחור.

סופש קסום חברים

אוהבת 

דנה 🌹

 

מוחקת את סוזן סרנדון מרשימת המפונטזות שלי.

כי בכל זאת יש לי דרישות סף מינימליות ( כמו מח

מתפקד) מאלו שהדמויות שאותן שיחקו הפגינו

אנטליגנציה הרבה יותר גבוה מהשחקניות בשר ודם.

אפטר שבועות שקט חברים

 

זה מתחיל בצפיה יחד עם רונית בגרסה החדשה

של "נשים קטנות" בלי לקטר.

וזה ממשיך כשכל שמלה שב'ת לובשת מוצאת חן

בעיני ואני מדמיינת אותי מתהלכת בהן.

רונית רוצה למות....

חג שמח חברים 🌹

זה אמור היה להיות עוד כנס משמים שהבוס

רצה שדווקא אני אשתתף בו. "המינגלינג יותר

חשוב מהנושאים שיועברו בו", כך הוא טען בפני

"ואתה הכי טוב במינגלינג." אחרי שגם דברי

החנופה האלה לא העלימו את האכזבה שלי

הוא הציע לי להשאר במלון לשלושה ימים נוספים

כפיצוי. לזה כבר לא יכולתי לסרב. שלושה ימים 

רצופים שאני אוכל לתת אויר לנפש הכלואה שלי

בלי לדפוק חשבון , בלי חברים ובלי משפחה

להסברים והתנצלויות. המזוודה שארזתי הפעם

היתה גדולה במיוחד, אני אורזת בשביל שניים,

והשניה פרינססה ורוצה להחליף מלתחה כל 

מספר שעות. את הכנס שרדתי בעיקר בזכות

המשתתפים המקומיים שאיתם בילינו בערבים.

בקשתי מהם להכיר לנו את המקומות היותר

אקזוטיים וחושניים והם לא אכזבו. למקומות האלה

התכוונתי לחזור בחצי השני של השבוע. 

שעה לאחר סיום הכנס והתפזרות המשתתפים

אני כבר ישבתי לטיפול מלא ומפנק של מני פדי

אצל הקוסמטיקאית של המלון. אחת מעובדות

הקבלה שנכנסה להגיד שלום, הופתעה לראות 

אותי אבל חייכה אלי וליטפה לי את הכתף בעודה

מתכופפת אלי ולוחשת לי באוזן " אני ממש סקרנית

לראות את התוצאה המלאה". הבטחתי לעבור בקבלה

מאוחר יותר בזמן משמרת הערב שלה.

הגבר שנכנס לחדר לפני יומיים נעלם כלא היה, הוא יצא

מכאן רק בעת פינוי החדר בעוד נצח שיעבור די מהר.

לקחתי לי את הזמן להתארגן לארוחת ערב במלון לפני

שאצא מאוחר יותר לקרוע את העיר. אחרי שעתיים של

אמבטיית קצף ואיפור מושלם שלמדתי לעשות בעצמי

ירדתי לחדר האוכל, חמושה בשמלה אלגנטית עקבים

וארנק קטן, עוצרת לרגע להגיד שלום בקבלה כמו

שהבטחתי. רוזה, שהיתה במשמרת אומרת לי ערב טוב

ובחיוך אמיתי שואלת אם היא יכולה לעזור, אני מחייכת

בחזרה ורק אומרת "הבטחתי לעבור כאן ולהראות לך את

התוצאה המלאה". פתאום כמו בסרט מצוייר יורד לה

האסימון מי עומדת מולה ונראה שהיא מתקשה לחבר בין

שתי הדמויות. היא כל כך התרגשה מהמעמד עד כדי כך

שיצא מאחורי הדלפק ונגשה אלי, היא לקחה את ידי

ושאלה אם היא יכולה לחבק אותי. אספתי אותה אלי,

לחיבוק אמהי, והרגשתי בדיוק כך, אני עוטפת את גופה של

ילדונת  בשנות העשרים שלה כאילו מגנה ומנחמת אותה

כשהיא לא משחררת את החיבוק. לאחר שהחזרנו דופק

ועוד חיוכים ומלמולים פניתי לחדר האוכל והתענגתי לאיטי.

זה מדהים כיצד החיים נראים אחרת דרך העיניים של דנה,

לא זוכרת מה אכלתי באותה ארוחה אבל זוכרת את הריגוש

בלשבת מול כולם שווה בין שווים בראש מורם וגו זקוף.

לוקחת ביס ומביטה על הנוף, שבעה עוד לפני שהתחלתי

לאכול. משם פניתי לבר של המלון כדי להכנס לאוירת

הלילה לפני שאצא לעיר. התישבתי על הבר והזמנתי

קוקטיל, כשהברמן הגיש לי אותו בקשתי שירשום על החדר

אבל הוא אמר לי שזה על חשבון הבית, "רוזה כבר דאגה

לך" הוא ממתיק לי סוד. אנחנו מקשקשים והוא שואל על

התכניות שלי להמשך הערב. אני אומרת לו את שם הפאב

שאליו אני מתכוונת להגיע והוא פותח עיניים בחיוך ממזרי 

"למשהי כאן יש תכניות ללילה ארוך ומענג" . מתברר

שזה פיק אפ בר די יוקרתי והוא הכין אותי שעם הלוק שלי

כנראה שאצטרך לדחות די הרבה גברים. אני רק חייכתי

בתמימות וחזרתי לקוקטייל שלי. לרגע חששתי מכך 

שאצטרך להתמודד עם הרבה גברים שיפנו אלי אבל

די מהר נפנפתי את המחשבה הזו וקבעתי שלדנה יש חיים

נפרדים ושונים בתכלית מאלו של הגבר שהשארתי בחדר.

שעה קלה לאחר מכן אני מגיעה לפאב ומתיישבת על הבר

המוזיקה לא רועשת מדי ומאפשרת שיחה, התאורה

אפלולית ומתשטשת ידים מלטפות של זוגות מפלרטטים.

עוד לפני שהספקתי להחזיר את מבטי לבר, עמדה מולי

ברמנית יפיפיה עם שני צייסרים ומבט שאומר..."אם

תשארי כאן עד סוף המשמרת שלי, אני רוצה אותך".

בחיי שזה מה שהיא אמרה, אני יודעת לקרוא עיניים...

אחרי סמול טוק קצר הזמנתי כוס יין והוצאתי את הנייד.

התכוונתי לכתוב קצת על מה שעובר עלי (בערך מה שאני

עושה עכשיו). מדי פעם מרימה את הראש, לוגמת מהיין

ומעיפה מבט על הקהל. כבר פעם שניה שאני רואה זוג

שיושב מולי והאישה מישירה מבט אלי בזמן שבן זוגה נע

בחוסר מנוחה בכסאו. אני מבקשת מהברמנית שתגיד

לאותה אישה שאני אשמח אם היא תצטרף אלי לכוסית

לידי (ושיהיה ברור שההזמנה היא רק עבורה). אני מביטה

בשלושתם משוחחים. האישה לא מורידה את עיניה ממני

בעוד הגבר מביע מורת רוח שהוזנח מאחור. היא מניחה יד

על הפה שלו ואומרת לו לשתוק ולהשאר במקומו בזמן

שהיא קמה ממקומה. היא פוסעת לכיווני בהליכה אצילית

כאילו היא בעלת הבית . לפני שהיא מתיישבת על הכיסא

שלצידי, אני מסתובבת לכיוונה ושולחת יד לשלום. בשניות

שהיא פוסעת לכיווני עוברות לי מחשבות בראש שהם בטח

רוצים לצוד אותי, אני כנראה נראית להם טרף קל. כאן אף

אחד לא מכיר את דנה ואפילו אני לא מכירה את דנה של

היום אז למה לא להפתיע את עצמי ולטעום משהו חדש?

עדיין לא מבינה מאיפה גידלתי ביצים כאלה אבל כשהיד

שלי הושטה אליה היא התבלבלה לרגע, כאילו תנופת

הגבירה ששולטת בסיטואציה נבלמה. כיאה לארופאית

טיפוסית היא לוחצת את ידי ואומרת ששמה לורן, אני עונה

בחיוך עצור ששמי הוא דנה ובלי להתבלבל ובצורה הכי

טבעית מגישה לה את גב ידי כשידה עדיין לחוצה בידי אל

שפתיה. אני רואה שהיא מהססת לחצי שניה כאילו מבינה

שהמשחק שתכננה משתנה ואנו מחליפות תפקידים.

 לאחר שהיא מנשקת את ידי אני מושכת אותה חזרה אלי

ומסמנת לה לשבת לצידי. היא מתנצלת שלטשה בי עיניים

אבל אני מאוד סיקרנתי אותה ויש לה הרבה שאלות אלי.

היא שואלת אם זה לא יהיה חצוף מבחינתה לשאול אותי

על חיי ואיך הגעתי לזה. אני אומרת לה שאני מאפשרת לה

לשאול כל פעם שאלה אחת ואם היא תהיה לעניין אני

אאפשר לה שאלה נוספת. השאלות נערמות ואיתן

התשובות וכמות האלכוהול ששתיתי בערב הזה היתה 

הרבה מעבר למה שאני רגילה (בדרך כלל כלום).

בין השאלות שלה לתשובות שלי אני שואלת אותה על

הגבר שאיתה. היא אומרת לי בביטול "אל תתיחסי אליו, זה

בעלי והוא כאן כדי לשמור שלא יתקרבו אלי בזמן שאני

בוחרת את האחד לערב הזה"

אהבתי את התשובה שלה ואחרי יותר מחצי שעה של

שיחה מגיע הגבר אלינו. הוא די כועס שננטש ופונה אלי

בחוצפה "אני יכול כבר לקבל את אשתי בחזרה?"

אני, שזכרתי את מה שלורן אמרה עליו כמה דקות קודם,

שלחתי יד לסנטרו ותפסתי בחוזקה מביטה לתוך עיניו

כמו שג'אפר מביט בעיני אביה של יסמין ויורה לעברו,

"מי הרשה לך לגשת אלינו?"

"מי הרשה לך לפנות אלינו?"

"אם יש לך מה להגיד לנו זה רק מלמטה, אז רד על

הברכיים, תביט לי בעיניים ותדבר בנימוס או שתעוף

החוצה ." לזה הוא לא ציפה. גם הברמנית לא. היא כבר

עמדה לקרוא למאבטח כשראתה את הבעל מתקרב אלינו

בצעדים עצבניים. הלסת שלה נשמטה כששלוש שניות

אחר כך הבעל מתעשט ויורד על בירכיו, מבט אלי כל הזמן.

אני מנסה לשמור על פאסון כאילו שזה מה שהיה ברור

שיקרה ושזה הלחם והמים אצלי. אם הם רק היו יודעים שזו

הפעם הראשונה שלי בצד הזה ושאני בכלל לא בטוחה

במה שאני עושה, הם היו אוכלים אותי בלי מלח.

אני אומרת לו בטון של מורה מעצבנת " יפה, נכון שעכשיו

נעים יותר? מה רצית להגיד לי?"

"אני ממש משתעמם שם לבד, ונראה שאתן ממש נהנות

כאן יחד וגם אני רוצה."

הבנתי, אני אומרת לו, אבל כמו שאתה רואה לא נותרו כאן

כסאות פנויים אז אם תרצה להשאר איתנו, תצטרך להשאר

על הברכיים. אתה מוכן? אני שואלת במבט חודר כאילו

אומרת לו חסר לך שתסרב. והוא מצליח רק להנהן

להסכמה. גם אלו שהו בסביבתינו עצרו הכל והביטו בפלא

הזה של גבר גברי על הברכיים צמוד לרגלי. הברמנית

מוזגת לנו עוד צייסר ומעודדת אותי להמשיך. ההתפחות

הזו הדליקה אותה והיא רוצה לראות לאן זה יוביל. אני

מרוקנת את הצייסר מחייכת אליה ופונה לגבר. "אם אתה

כבר בגובה העקבים שלי, אני אשמח אם תבריק אותן

קצת." הוא חושב שלא שמע טוב ומביט בי במבט שואל,

אני מצמידה אל חזהו את כף רגלי עם העקבים המבריקות

ואומרת שוב "תבריק לי את הנעלים!!!   עם הלשון!!!"

הוא המום לרגע אבל המבט שלי אומר לו "כן, שמעת נכון".

הוא מוריד ראש, אוחז בסוליית נעלי ומנשק קצת את הנעל

וקצת את גב רגלי. הוא שולח מבט למעלה תוך כדי, מקווה

לקבל את אישורי לביצוע שלו אבל במקום זאת הוא רואה

אותי אוחזת באצבע את סנטרה של לורן ומקרבת אותה

אלי עד ששפתינו מתחברות לנשיקה שהולכת ומתלהטת

מרגע לרגע. ידי מטיילות על פניה ואני אוחזת בהן ומבססת

את מעמדי כגבירה במשולש הספונטני הזה. מטרף הפכתי

לטורפת, האדרנלין מעיף אותי לשמיים וכנראה גם את לורן

ובעלה שמתמסרים ללשוני ולעקבי.