שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

כבר לא שותקת

If you dont go on the edge, you take too much space
לפני שנתיים. 15 בספטמבר 2022 בשעה 6:56

בתחילת השבוע באמצע ישיבה עם לא מעט

משתתפים, פונה אלי אחת ממנהלות פרוייקטים

ואומרת "xxx, תזכיר לי מה מידת הנעלים שלך"

אני עונה לה 43 במבט שואל והיא מחזירה לי 

לא בלחש "אני עדיין זוכרת שיש לנו התערבות

שלא מימשנו". בשניה אחת הישיבה המשמימה

הפכה למעניינת ביותר. זה התחיל לפני מספר 

שנים עם קיטורים מצידה שהחננו את הרכבים 

רחוק מדי ואם היא היתה יודעת היא לא היתה

מגיעה עם העקבים הגבוהים. אני מצידי בחרתי

לחמם את האוירה ואמרתי לה שתפסיק להתלונן

ושאם הנעל במידה הנכונה, אני לא מבינה מה כל

כך קשה. והיא בתמימותה נפלה בדיוק לאן שרציתי,

"אתה קשקשן גדול אבל אין סיכוי שאתה  היית שורד

שעה על עקבים כאלה". הרבה זמן פנטזתי להיות

בנעליה, גם מטפורית וגם תרתי 😉 ולא התכוונתי

לוותר על ההזדמנות הזו אז הצעתי לה בנונשלנטיות

התערבות קטנה... "אם את מוצאת נעל עקב כמו שלך

במידה 43, אני מתחייב לנעול אותן במשרד במשך יום

עבודה שלם". החיוך שזה העלה על פניה היה שווה 

הכל, למרות שנדמה היה שאחר כך היא קצת נבהלה

מעצמה. אולי גם לה יש כמה סודות שהיא  היתה

רוצה לפתוח אבל לא בטוחה בפני מי לעשות זאת.

בקיצור, אני כבר שבוע מפנטזת על יום עבודה בעקבים

עם תירוץ לגיטימי, אולי אפילו נריץ קצת הימורים...חחח.

אתמול נגשתי אליה והעלתי בפניה שלא קבענו 

מה הפיצוי שלי אחרי שהיא מפסידה. היא מחייכת 

אלי ואומרת לי "אני בדיוק עכשיו מחפשת בשיין עבורך"

ואתה צודק, איזה פיצוי אתה רוצה? תרצה שארוץ עירומה

במסדרונות, אין לי בעיה אני אבצע. וכאן הייתי חייבת 

לעצור ולנשום, היא באמת אמרה את זה? היא באמת

חושבת על זה? זה נפלט לה סתם כאמירה ללא כוונה

או שהיא מפנטזת על זה וחיפשה הזדמנות לשתף?

היא תעשה את זה מרצונה או שהיא זקוקה לפקודה

מצד שלישי? אני רוצה להיות זו שנותנת את הפקודה?

אני רוצה שזו תהיה הפקודה שאתן? כי בעצם זה הפרס

שאני זכיתי בו ולא פרס קולקטיבי, אני רוצה אותה לעצמי.

אז אולי אני בעצם רוצה לשחק איתה לבד? לבדוק את

הגבולות שלה, להורות לה להבריק את העקבים שהיו

עלי כל היום, עם הלשון שלה. ואולי אחר כך לתת לה

לאכול ממתק מהיד שלי כהוקרה על ביצוע מושלם.

אולי היא תעדיף שזה יקרה כשבן זוגה לצידה? זה  

פתאום פותח עולם חדש ושלם של פנטזיות.

 

שמתם לב לאן אני נסחפת כשאני לא מפוקסת

במשימה תובענית?

אני לא באמת חושבת שההתערבות תתממש בזמן

הקרוב אבל זה לא יעצור אותי מלפתח את הפנטזיה

הזו ולהתענג על כל הסתעפות שלה.

טוב, השקעתי בכם מספיק להיום, הולכת לפנק את עצמי.

מנחשים איך...??

להשתמע

דנה 🌹

לפני שנתיים. 8 בספטמבר 2022 בשעה 17:47

אז לשם שינוי הפעם כיף לי, ממש כיף לי.

סיימתי שיעור פיתוח קול שהיה ממש 

מוצלח הפעם. קיבלתי מחמאות מהמורה שלי

שהבטיחה לי שקיבלתי אותן בזכות והיא לא

מרחמת עלי אף פעם. הפעם התרכזנו יותר 

בתרגילים ובשירה ופחות בשיחות נפש. כן, יש

לנו הרבה כאלה. למרות האיחור הלא אופנתי שלי 

התעקשתי להתלבש בדרך, ויתרתי על האיפור

והסתפקתי בשפתון בורדו. הרגשנו שהשיעור היה

משודרג בזכות הנוכחות של דנה. אחרי השיעור

רציתי לשבת לשתות משהו אבל כל החברות שלי

לא זמינות באפס התראה אז התישבתי במסעדה 

הוייטנאמית ברוטשילד ועכשיו אני מלקקת את 

האצבעות. מדהים אותי שמספיקה כוס אחת

של ג'ין וטוניק כדי לסחרר אותי. זה תירוץ טוב 

להמשיך לשבת ולכתוב עד שאלך שוב רק 

על הקווים. אני מנסה למצות את הכיף הזה 

עד תום כי מחר ומחרתיים יש לי משימות לשבוע

ורק מלחשוב על זה אני נגמרת.

אז מקווה שאתם נהנים לפחות כמוני

מאחלת לכולנו סופ"ש קסום

דנה 🌹

לפני שנתיים. 28 באוגוסט 2022 בשעה 10:20

תמיד נהגתי לחשוב שהחבורה המיוחדת

שמאכלסת את האתר הזה באמת מבינה

מה המשמעות של BDSM לעומת יתר

העולם הונילי שבמקרה הטוב ראה 

"חמישים גוונים של אפור".

אבל אז בסופ"ש שלא נגמר כשזיעה חודרת 

לעיני כאילו שאני מתחת לדוש במקלחת

והגוף רופס באפיסת כוחות הגעתי לאיזו

התעלות רוחנית ותובנה מאוד עגומה שאני

יכולה לתמצת אותה למשפט הבא:

"מי שאף פעם לא היה נשוי לגננת, לא יכול

להבין את המשמעות האמיתית של  bdsm 24/7 

אז לכל המלכות שמחפשות עבד נקיון, הסעות,

תליית תמונות והרכבת מדפים.. אל תבנו עלי.

אני, לצערי תפוסה עד 2037 😱😱☹☹

למרות שמקבלת באהבה את רוע הגזירה.

מה שעושה טוב לרונית, יעבור תחת ידי באהבה.

טוב, התבכיינתי מספיק

חוזרת למשימות

שבוע קסום חברים

עדיין חיה

דנה 🌹

לפני שנתיים. 5 באוגוסט 2022 בשעה 15:26

חברה טובה גילתה לי את הביצוע הזה

 

סופ"ש קסום חברים וחברות

דנה 🌹

לפני שנתיים. 3 באוגוסט 2022 בשעה 15:38

לצורך צילומי נשיות ביום שישי

אני צריכה שמלת קולר בסגנון

מרלין מונרו.

אני אפילו לא יודעת היכן להתחיל 

לחפש.

מקווה להפתעה משמחת כאן 🌹

לפני שנתיים. 1 באוגוסט 2022 בשעה 19:26

חוזרת לעדכון נוסף כמו שהבטחתי אתמול,

את הבוקר התחלתי כבר בשבע, אויר קריר

ויבש של בוקר בשממה, איזה עונג, איזה שקט.

מתקלחת מתלבשת וחוזרת לצוטט במיטה לשעה

קלה. לאחר הקפה אנחנו יוצאות לסיבוב בישוב,

יושבות לארוחת בוקר קלה בקונדטוריה מעלפת.

לא מאמינה שהצלחתי להחזיק את עצמי מלטרוף

מכל מה שיש על המדפים. את הבוקר התחלתי 

במוד הגברי שלי ואפילו פגשתי חברים מהעבר

שלא מכירים את דנה. משם המשכנו לחברה נוספת

ועזרתי לבן שלה להרכיב גזיבו. לא קיבלנו אישור לעזוב

לפני שסיימנו ארוחה מעלפת נוספת מעשה ידיה 

של הרבנית הצדיקה (והעבריינית 😉). משם המשכנו

חזרה לבית של החברה "המקורית" ושם עברתי למוד

דנה. לקחתי את הזמן במקלחת בלבוש ובעיקר באיפור.

משם חזרתי לחברה השניה כי הבטחתי להעביר

בשבילה משלוח בדרך צפונה. כשנכנסתי לחצר, הבן

שלה (זה שעזרתי לו) צועק לאמא שלו שהגיעה אליה

חברה. אני התקרבתי אליו כדי לשאול לאן נעלם הגזיבו

והוא ניצל את ההזדמנות לחבק את המילפית שהוא 

רואה מולו. אחרי החיבוק אני שואלת אותו מה קרה לגזיבו

והוא לא הבין מאיפה באה השאלה, מה לי ולגזיבו.

ראיתי אותו מאבד כיוון ולא מבין מה קורה כאן, אז 

המשכתי פנימה ובחיוך מאוזן לאוזן אני מספרת לאמא 

שלו שהבן שלה לא זיהה אותי ואני עפה מעונג. היא 

קראה לו פנימה והסבירה לו מי זו שהוא רואה מולו

ומה הסיפור שלי. הוא פשוט עף עלי ואמר לי תעשי

מה שטוב לך. איזה מותק הילד הזה (בן 21 חתיך הורס, 

למי שמתעניינת). בקיצור, המשלוח הגיע בשלום ליעדו

אבל כל הדייטים שתכננתי או שהיו אופציונליים, לא

יצאו אל הפועל ולכן את שורות אלו אני כותבת תוך כדי

התענגות על הג'ין וטוניק בשפגאט שאני כל כך אוהבת.

זהו להיום, עוד מעט יוצאת לדרך הביתה. הגדולות

כבר מחכות לי, איזה כיף לדעת שלמרות הכל הן

מתגעגעות אלי 💞.

מחר מצפה לי בוקר של משימות וערב עם חברה

נוספת שמכירה את דנה אבל טרם ראתה אותי

בגודל טבעי. רביעי וחמישי סגורים חלקית ואני

ממש מקווה שאצליח להנות מכל העולמות ולבצע

גם כמה משימות.

תודה לכל מי שהצליח להשאר איתי עד כאן.

זה היה מעיין תזכורת לעצמי לא פחות מאשר עדכון

עבורכם.

אז עד לפעם הבאה...

תאהבו, תפרגנו ותשקיעו באהובים שלכם כאילו אין מחר.

ולמרות שלא הזכרתי במילה את רונית, אני כל כך 

מעריכה את כל מה שהיא עוברת השבוע ואת כל 

מה שהיא מאפשרת לי.

אני יודעת שאני "לא פשוטה לעיכול" ושאני מבקשת

יותר ממה שרונית מסוגלת לתת בשלב זה.

מבטיחה לעצמי להראות לה עד כמה אני

מעריכה את כל מה שהיא עוברת בגללי.

ועד אז לילה טוב חברים

ממני

דנה 🌹

 

לפני שנתיים. 31 ביולי 2022 בשעה 23:13

סוגרת את היום הזה  עם כמעט 600 ק"מ

ושמונה שעות בדרכים. רונית התחילב את

החופשה שלה באילת עם ה  bff שלה והקטנות

של שתיהן ואני התחלתי את החופשה שלי בלי

רונית . אז אחרי יום מאתגר הגעתי בשעת לילה

למצפה לחברים שמרגישים לי כמשפחה. אני

מתרגשת כל פעם מחדש מהקלות שבה המשפחה

הזו מקבלת את דנה, כשהמלכה של הבית פונה

אלי בנקבה גם כשאני בלי שמלה פאה איפור ועקבים.

את השורות האלה אני כותבת מהמיטה המפנקת, 

עדיין לא מרגישה בנוח כשרוצים לפנק אותי וכולם

סביבי יוצאים מגדרם כדי שיהיה לי טוב. גם אני

מתנהגת כך לאורחים ולחברים שלי ועדיין נבוכה

להיות בצד המקבל, המתפנק.

מחר, שזה למעשה כבר היום, עומד להיות עמוס 

בפעילות שרובה תהיה ספונטנית, אם בכלל, 

אשתדל לסכם עבורכם גם את ביום הזה.

הלילה הזה הוא הראשון שבו אני ישנה עם

הבייבי דול הבורדו של רונית, אני כבר מרחפת

ומתלבטת אם לצרף תמונה. שוקלת לשמור

את ההחלטה למחר בהתאם לתגובות שלכם....

להתראות בעוד מספר שעות

דנה 🌹

לפני שנתיים. 30 ביולי 2022 בשעה 16:26

זהו, אוטוטו מתחילה שבוע חופש 🤪

בתכנון המקורי אני עולה מחר צפונה מקצה הדרום

ועושה לילה אצל חברים (עדיין עמוק בדרום). 

ביום שני ממשיכה צפונה ועוצרת אצל מספר חברות 

בדרך.

כרגיל בחיי, כל תכנית משתמה בוודאות לפחות פעמים

שלוש בטרם תמומש וגם הפעם המצב לא שונה.

תכניות הלינה בראשון בוטלו, אז אם מי מכם ירצה

לארח אותי לערב, אני פתוחה להצעות 😘.

 

 

לפני שנתיים. 26 ביולי 2022 בשעה 16:08

אמה תומפסון לומדת להנות מסקס.

איף, אני כבר עכשיו מתחילה להרטב.

כשאני אומרת שיש לי פטיש למבוגרות,

אני מתכוונת לזה. 😘

הלוואי והייתי יכולה ללבוש הערב איזו 

חצאית קצרה כדי שרונית תוכל להרגיש

מה מצבי בכל סצנה 🤔

לפני שנתיים. 23 ביולי 2022 בשעה 5:51

שאני תמימה מדי,

שאני נותנת אמון רב באנשים זרים ויום אחד

זה יחזור אלי בכאפה מצלצלת.

אני, מצידי בטלתי את הקביעה הזו, הרי יש

לי אנטואיציה נשית מעולה, יודעת לבחור

את החברות שלי בפנצטה. ואכן עד היום

החברות שבחרתי לא רק שלא אכזבו, אלא

התעלו על עצמן בכל פעם שהייתי זקוקה להן.

הבעיה היא עם החברות שלא בחרתי....

למעשה רק עם אחת מהן שהיא חברה משותפת

שלנו אבל עם נאמנות ברורה לרונית.

לפני חודש בערך היתה לי איתה שיחה פתוחה

בעקבות משבר זוגיות שהיא עוברת ובמהלך

השיחה היא שאלה אותי אם אני נמשכת לגברים, 

האם אני מעדיפה גברים על פני נשים?

הרגשתי מאוד חופשית לשתף אותה שאני לא יודעת

אם אני דו מינית אבל מסקרן אותי לחקור את

הכיוון הזה. הסברתי לה שאין כאן העדפה של 

גברים על פני נשים, אני מסוגלת להתאהב רק

בנשים והסקרנות הנוכחית היא של דנה בלבד.

הרגשתי מאוד קרובה אליה בשיחה הזו, כי שתינו

פתחנו דברים שלא ידענו אחת על השניה. היה 

לי ברור שהיא שומרת לעצמה את הדברים ששיתפתי

בדיוק כמו שאני שומרת לעצמי כל שיחה שלא אמורה

להתפרסם ברבים. זה החזיק מעמד חודש ואתמול

קיבלתי את הכאפה המדוברת

באמצע ההכנות לארוע משפחתי רונית מתקשרת

אלי בטון עצבני ואנו מחליפות עדכוני ביצוע. בערב

העצבים מתגברים כשלי אין מושג על מה ולמה

(והחברה עושה איתנו את השבת). היום בבוקר יצא

המרצע מהשק כשרונית שואלת אותי אם אני דו מיני?

האם שיקרתי לה לאורך כל הדרך? ואז התחילו לפול 

לי האסימונים. 

עדיין לא התעמתתי עם החברה ואין לי שום כוונה

לעשות את זה. אני בטוח אבהיר לה עד כמה היא

מטומטמת בעיני. היא תשאר חברה בעיני אבל רק

לצורכי פריקה שלה. ממני היא לא תשמע מילה ואני

בטוחה שזה יזיז לה בעיקר כשהיא בת בית אצלנו.

הסערה הנוכחית ביני לבין רונית תרגע מתישהו, אבל

צריבת האכזבה מהחברה לא תתעמעם.

ושלא תבינו לא נכון, האכזבה שלי היא לא מעצם זה

שהיא סיפרה לרונית על השיחה שלנו, אלא מהפרשנות

שהיא יצרה בעצמה לדברים וזה מה שעבר לרונית.

ממש כמו טלפון שבור.

זו נקודה שיש לי הרבה מה לומר בעיקר על נשים,

אבל בואו לא נערבב שמחה בשמחה.

אני חוזרת להכנות

שבת קסומה חברים

דנה 🌹