|
|
|
ארוך אבל שווה כל רגע.
בעיקר למי שחושבת שנפלו עליה השמים
ולמה מגיע לה בן זוג כזה סוטה. מה רע
בגבר נורמלי שרוצה את אישתו רק בשבילו.
תקראו... תודו לי אחר כך
https://www.literotica.com/s/spencer-cove
https://www.literotica.com/s/spencer-cove-ch-02
לפני עשור וחצי בערך פנטזתי לתפוס את
החיים בביצים כשניסיתי את מזלי בשיווק
רשתי של חברת NIKKEN. האמת שאין
קשר למזל כאן אלא רק עבודה אנטנסיבית
ורצופה שבסופה חלק מהעוסקים יגיעו לרווחה
שלא קשורה להחלפת זמן בכסף. הדרך לשם
רצופה מהמורות והתנגדויות ויש אינסוף נפילות,
אבל החלק החשוב הוא לדעת להתרומם אחרי כל
נפילה ולהמשיך במשנה מרץ אל עבר היעד הנכסף.
היות ולא גדלתי על חינוך סובייטי, כדי להצליח
בעסק הזה צריכה להיות לי תמונה ברורה של
החלום שלי והחזון שלי.
אתם בטח כבר מבינים שהייתי קצת ילדה רעה
ולא עשיתי את מה שצריך. אז אני מספרת
לכם את זה רק כדי לשתף אתכם בזכרון אחד
מאחת ההדרכות הטובות שחוויתי שם.
על הבמה עמדה אחת המנטוריות המעולות
בניקן והיא בקשה מתנדב שהצטרף לאחרונה
לניקן. לבמה עלה אחד הפעילים המבוגרים והיא
שואלת אותו מדוע הוא הצטרף לעסק הזה.
הוא - אני רוצה שיהיה לי הרבה כסף
היא - זו לא סיבה מספיק טובה. למה אתה רוצה
הרבה כסף?
הוא - כדי שאוכל לקנות יאכטה
היא - זו עדיין לא סיבה מספיק טובה. מדוע אתה
רוצה לקנות יאכטה.
הוא - כדי שהנכדים שלי יוכלו להצטרף אלי להפלגות.
היא - זו בדיוק הסיבה שתעזור לך לצלוח את הרגעים
הקשים שעוד יגיעו.
רואה עכשיו בפעם המליון את רפסודיה בוהמית ומדמיינת
אותי על הבמה. במה קצת יותר קטנה אבל המעמד
די דומה. היו לי לא מעט רגעי שבירה שגרמו לי לרצות
לוותר על כל הפרוייקט הזה ולהשאיר אותו לפנטזיות
עמומות. אבל המחשבה שיום אחד הבנות שלי יזכו
לראות אבא שלהם על הבמה, שומרת אותי חמה
וממוקדת על המטרה.
מקווה שהתמונה הזו תשאר מספיק ברורה כדי
שהחלום הזה שלי יהיה מושלם בדיוק כמו שהוא.
מסיימת שעתיים מאוד מוצלחות עם המורה
המעלפת שלי לפיתוח קול.
תפוקת האימונים והחזרות שבצעתי בשבועיים
האחרונים לא ממלאת יום חזרות אחד ובכל זאת
היו לי בחצועים מפתיעים. יש עוד המון עבודה
אבל אני לפחות רגועה עכשיו שיש עם מה לעבוד.
אתם לא מבינים איזו זריקת מרץ זה היה עבורי.
זהו, מתחילת השבוע אני סוגרת שעות ביומן
לאימונים וחזרות. וגם את הבירוקרטיות צריך
לסיים. אני בהחלט יכולה להתייחס לזה כאל
מפעל חיים למרות שאת הפרוייקט הזה אני
מריצה רק חמש שנים לעומת מפעל חיים אחר,
"אמיתי" שמעסיק אותי כבר 45 שנים. שניהם
מרגשים אותי אבל המופע הזה מוציא ממני
דברים שלא היה לי מושג שקיימים בי. ואני
נהנית מכל רגע בגילויים והחשיפות הקטנות
האלה לאורך הדרך.
אז שיהיה לכם סופ"ש קסום
שלי כבר עכשיו מתחיל כך
אוהבת
דנה 🌹
מתגלגלת בפקקים בכביש 6 בשעה האחרונה
ומתמכרת לנוסטלגיה בשעה קסומה של
הדר מרקס מראיינת את אושיק לוי (אתם
מבינים עכשיו עד כמה אני זקנה?). השירים
קסומים, הסיפורים מאחוריהם עוד יותר, ואז
לקראת סוף השעה אושיק שר לייב באולפן את
"יונתן סע הביתה" ואני מתחילה לטפטף מהעיניים
והגוש בגרון מקשה עלי לנשום. לא מבינה כל כך
מאיפה זה בא פתאום. אולי זו פשוט קרן אור טהורה
של געגוע לבית בתקופה מכוערת שבה כל פוליטיקאי
זב חוטם מרשה לעצמו לפתוח את הפה ולטנף את
האוירה בגיבובי שקרים ודמגוגיה זולה. אני מצליחה
להרגע ולנגב את הפנים לקראת סוף השיר ומנסה לשחזר
ממתי נהייתי כזו ריגשית. אושיק מסיים את הביצוע
ושקט לא ברור לכמה שניות יותר מדי ואז הדר מרקס
מנסה להמשיך את השידור אבל היא עדיין בוכה.
הבכי שלה וההתרגשות שלה גורמים לי שוב לסיבוב
נוסף של דמעות (למזלי אני עדיין מזדחלת בפקק).
אז כן, אני פטריוטית אמיתית, אוהבת את ארצי בלי
להעריץ את המנהיגים. קשישה נוסטלגית שזוכרת
ימים טובים יותר ולא ממש אופטימית לעתיד הדור
הבא שלי.
בינתיים תשתדלו להנות ממה שיש ותזכרו שאחרי
הבחירות אנחנו עדיין צריכים לחיות יחד.
את אופיר הכרתי לפני שנה וחצי.
סיפרתי לחברה שאני מחפשת מורה לפיתוח קול
כדי לממש חלום שלא עוזב אותי כבר מספר שנים.
החברה המליצה לי על אופיר מנסיונה האישי ואני
בהיותי אישה של אנשים סומכת על חוות דעתה
ומבחינתי הסתיימו החיפושים.
לפני המפגש הראשון אופיר בקשה שאשלח לה הקלטה
שלי כדי להבין מהיכן אנו מתחילות. אני ממש חששתי
לשלוח הקלטה שלי כי הייתי בטוחה שהיא תגיד לי שאין
טעם שאגיע אם זו נקודת המוצא שלי. ואז הגיע השיעור
הראשון, זו היתה אהבה ממבט ראשון, כל החששות
התפוגגו ברגע כשראיתי את החיוך שלה. השיעורים היו
חוויה מעולם אחר. אני באמת לא מגיעה מהעולם הזה
ואופיר יצרה לי כניסה חלקה ונעימה עם הרבה סבלנות.
במשך הזמן היא לימדה אותי ללמוד, היכן לשים דגש
וחשיבות כשהזמן מוגבל אבל חייבים להתאמן. גם
בתקופת הסגרים אופיר דאגה לחומר עיוני ותרגילים,
אין עצירה לרגע בתהליך.
אני רוצה שתבינו משהו מאוד מהותי. תלמידות במצבי
בדרך כלל צריכות את המורים הטובים ביותר הקיימים
בשוק שמדי פעם מרשים לעצמם לקחת פרוייקט כתרומה
לקהילה, כנגד כל הסיכויים, כמו בסרט הוליוודי קלאסי
המבוסס על מקרה אמיתי. ואני היא בדיוק הפרוייקט הזה,
אז אתם בטח מבינים עכשיו מי זו אופיר.
יש לי ילדה בגילה ועדיין היא מצליחה להיות אסרטיבית
ולהחזיק אותי קצר כדי שהחלום שלי יתממש.
מבחינתי אופיר היא הרבה יותר ממורה לפיתוח קול, היא
שותפה לדרך, היא חברה לחיים.
אז לסיום קבלו עצה בחינם, תתפסו כל שעה פנויה שיש
לה להציע. תודו לי אחר כך 😉
ואל תשכחו להגיד שדנה שלחה אתכם 🌹
בדרך כלל אין לי סבלנות להופעות, בטח שלא
ביולי אוגוסט בירקון. אבל מדי פעם אני זורמת
עם רונית וחייבת להודות שעד היום היו לנו הצלחות.
ממש עכשיו אנחנו סוגרות סופ"ש של חגיגות חמישים
לרונית בלייב פארק בראשון עם דני והחבר'ה.
לא ידעתי שאני יכולה להתרגש ככה, אני כותבת את
המשפט הזה ושתי העיניים שלי מטפטפות כאילו
שפתחו בהן ברז. אני לא סגורה על מה משפיע עלי יותר,
האם אלו השירים שגדלתי עליהם שכל אחד מהם יכול
לייצג את הישראליות שלנו בזמן כלשהו או שזו הבמה
המדהימה שמכילה עוד עשרה נגנים וזמרים והפעם
אני לשם שינוי מרגישה אחת מהחבר'ה. אני כבר שנה
מתאמנת על השירים למופע שלי וכבר מרגישה שהזמרות
על הבמה הן קולגות שלי. מדמיינת איך זה מרגיש להיות
מהצד השני של הבמה, כל מיני דברים קופצים לי לראש
כאנקדוטות לקטעי קישור והמוח רץ על מאתיים.
טוב, די, אוטוטו מגיע דון קישוט ואין מצב שאני לא
נותנת את ביצוע חיי במיוחד לרונית.
השיר הזה היה הדואט הראשון שביצעתי עם מש"קית
החינוך המיתולוגית רות מואב בערבות צומת הטנק בג'נין
בדיוק לפני שלושים שנים. (מדהים בעיני שדפוקים כמונו
אחראים לכל כך הרבה הצלחות בתקופת האינטיפדה
השניה. ממש לא ברור מאיליו שיצאנו בחיים ושפויים).
אז אני רוצה לנצל את הפורום הזה, אם מי מכם מכיר
אישה מקסימה בסביבות גיל חמישים העונה לשם רות
מואב, תמסרו לה שדון קישוט רוצה להודות לה על שזרמה
עם השטויות שלי ובתת מודע נזרע שם הזרע לחיי הבמה
הבאים עלי לטובה.
שבוע קסום לכם
חוזרת למה שחשוב
מתרגשת ואוהבת ❤
דנה🌹
ממש במקרה קפצה לי פרסומת להצגה בקאמרי
בדיוק בתאריכים של הסופ"ש שלנו בתל אביב.
לא בדקתי מי משחק ועל מה ההצגה ומיד הזמנתי.
ההצגה נקראת "בוא נפתח את זה" ועוסקת ברצף
של תובנות שגויות שגורמות לחשיפת סודות שכל
הדמויות רצו להסתיר, כשהמסקנה המתבקשת
היא שכל ההסתרה הזו היתה מיותרת מתחילתה
ועד סופה, חלקה אף היתה כבר ידועה לכולם וששום
דבר טוב לא צמח מעצם קיומה.
גם אם הייתי ממש משתדלת, לא הייתי מצליחה להביא
לרונית את האמת הזו ככה לפרצוף. בדרך כלל
אחרי שאנחנו יוצאות מסרט או הצגה שיש בה
איזה מוסר השכל, אני שואלת את רונית אם היא
לקחה משהו ממה שחוינו כעת. ואז מתחיל ויכוח
שהורס את כל הכיף שהיה עד לאותו הרגע.
הפעם התאפקתי, היה כיף, צחקנו, התפוצצנו מצחוק
אבל בתוכי ידעתי שהיא לא תיתן לשום דבר לסדוק
את החומה שהודפת כל חשיפה מול הקטנות שלנו.
זו עדיין חגיגת יומהולדת חמישים של רונית אז אני
מתבאסת בלב ונותנת לה את כל הגבר שלה שאני.
אין זכר לדנה ולמרות שאני נהנית עכשיו עם רונית
גם כגבר, עדיין צובט לי.
יש לנו עוד יום עמוס לפנינו אז חוזרת לפנק את
רונית ומאחלת לכם להגיע ולהגיד לי שלום, ולהציג
את עצמכם בפמדום של אורדורה במוצ"ש הבא.
אוהבת
דנה 🌹
אני עפה עכשיו, צוחקת בוכה משתינה והכל מתערבב.
מה בסך הכל רציתי? קצת שקט מרונית עם החברות
שלה והקטנות שלי. אנחנו במלחמה קרה ממוצאי
כיפור וזה הורס לי כל דקה טובה אז עליתי לחדר, נכנסתי
למיטה ושוטטתי במרחבי הנטפליקס. האנטואיציה הנשית
שלי מיד צעקה לי שיש כאן משהוא ששווה להשקיע בו
פרק או שניים. הסיפור בקיצור הוא על חמש חברות
שיוצאות לחופשה כשאחת מהן חולה בסרטן. הן כותבות
בעילום שם משהוא אחד שהיו רוצות לנסות/לעשות, כזה
שביום יום אין מצב שיתממש. בינתיים אני אחרי שתי
משימות, הראשונה היתה להיות עם אישה והשניה היתה
לעשות סמים ביחד. חייבת להודות שכזו חופשה בדיוק
אני מאחלת לעצמי (אפשר בהחלט לוותר על הסרטן).
אני רוצה להיות חופשיה מעכבות, להיות חשופה וגלויה
ולאפשר גם לחברים וחברות שלי להחשף בפני באמת.
מעבר לצחוקים והסקס והחזה החשוף יש כאן הרבה
עומק ותהליכים לא פשוטים שהבנות עוברות.
טוב, חוזרת לפרק שלישי.
ממליצה בחום
דנה 🌹
תכננתי היום להיות על מדי דנה לפני
שיעור פיתוח הקול שלי. רציתי להתאפר
ולהתקשט כמו שאני אוהבת. כל ההכנות
האלה הן חלק מההנאה למרות שאני
חווה אותן בתנאים לא תנאים.
אבל לא בכל מחיר, מריבה מטופשת
אתמול בערב עם רונית הוציאה לי את
כל האויר והחשק וכך מצאתי את עצמי
עם כל האביזרים ברכב ל"מקרה חרום"
אם פתאום תנחת עלי המוזה בכל זאת.
אז המוזה לא נחתה עלי (היא פשוט יצאה
ליום הולדת של חברה בצד השני 😉😘),
אבל מזג האויר כל כך נעים בחוץ שלא יכולתי
לוותר על סיבוב קצר בנווה צדק בשקיעה
וארוחה קלה ברוטשילד.
אוטוטו מסיימת וחותכת הביתה, עדיין עם
צביטה בלב על מה שעובר על רונית בעיקר
בגלל שהפעם אני באמת לא אשמה. כואב
לי שראיתי את זה בא ולא יכולתי לעצור את
זה. מקווה שהנפילה הזו תסתיים במהרה בימינו,
יש לנו יותר מדי על הפרק מכדי להתעסק בברוגז.
סופ"ש קסום
דנה 🌹
לא יודעת מה אתכם, אבל אני התמכרתי...
https://xhamster.com/videos/my-dream-8498357
מאחלת לכולנו שנה טובה
וחתימה טובה
ואם פגעתי כאן במישהו, אני מקווה שפגעתי בול 😘
אוהבת
דנה 🌹
