צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כבר לא שותקת

If you dont go on the edge, you take too much space
לפני שנה. 8 באוקטובר 2022 בשעה 15:46

אני עפה עכשיו, צוחקת בוכה משתינה והכל מתערבב.

מה בסך הכל רציתי? קצת שקט מרונית עם החברות 

שלה והקטנות שלי. אנחנו במלחמה קרה ממוצאי 

כיפור וזה הורס לי כל דקה טובה אז עליתי לחדר, נכנסתי

למיטה ושוטטתי במרחבי הנטפליקס. האנטואיציה הנשית

שלי מיד צעקה לי שיש כאן משהוא ששווה להשקיע בו

פרק או שניים. הסיפור בקיצור הוא על חמש חברות

שיוצאות לחופשה כשאחת מהן חולה בסרטן. הן כותבות

בעילום שם משהוא אחד שהיו רוצות לנסות/לעשות, כזה

שביום יום אין מצב שיתממש. בינתיים אני אחרי שתי

משימות, הראשונה היתה להיות עם אישה והשניה היתה

לעשות סמים ביחד. חייבת להודות שכזו חופשה בדיוק

אני מאחלת לעצמי (אפשר בהחלט לוותר על הסרטן).

אני רוצה להיות חופשיה מעכבות, להיות חשופה וגלויה

ולאפשר גם לחברים וחברות שלי להחשף בפני באמת.

מעבר לצחוקים והסקס והחזה החשוף יש כאן הרבה

עומק ותהליכים לא פשוטים שהבנות עוברות.

טוב, חוזרת לפרק שלישי.

ממליצה בחום

דנה 🌹

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י