לפני עשור וחצי בערך פנטזתי לתפוס את
החיים בביצים כשניסיתי את מזלי בשיווק
רשתי של חברת NIKKEN. האמת שאין
קשר למזל כאן אלא רק עבודה אנטנסיבית
ורצופה שבסופה חלק מהעוסקים יגיעו לרווחה
שלא קשורה להחלפת זמן בכסף. הדרך לשם
רצופה מהמורות והתנגדויות ויש אינסוף נפילות,
אבל החלק החשוב הוא לדעת להתרומם אחרי כל
נפילה ולהמשיך במשנה מרץ אל עבר היעד הנכסף.
היות ולא גדלתי על חינוך סובייטי, כדי להצליח
בעסק הזה צריכה להיות לי תמונה ברורה של
החלום שלי והחזון שלי.
אתם בטח כבר מבינים שהייתי קצת ילדה רעה
ולא עשיתי את מה שצריך. אז אני מספרת
לכם את זה רק כדי לשתף אתכם בזכרון אחד
מאחת ההדרכות הטובות שחוויתי שם.
על הבמה עמדה אחת המנטוריות המעולות
בניקן והיא בקשה מתנדב שהצטרף לאחרונה
לניקן. לבמה עלה אחד הפעילים המבוגרים והיא
שואלת אותו מדוע הוא הצטרף לעסק הזה.
הוא - אני רוצה שיהיה לי הרבה כסף
היא - זו לא סיבה מספיק טובה. למה אתה רוצה
הרבה כסף?
הוא - כדי שאוכל לקנות יאכטה
היא - זו עדיין לא סיבה מספיק טובה. מדוע אתה
רוצה לקנות יאכטה.
הוא - כדי שהנכדים שלי יוכלו להצטרף אלי להפלגות.
היא - זו בדיוק הסיבה שתעזור לך לצלוח את הרגעים
הקשים שעוד יגיעו.
רואה עכשיו בפעם המליון את רפסודיה בוהמית ומדמיינת
אותי על הבמה. במה קצת יותר קטנה אבל המעמד
די דומה. היו לי לא מעט רגעי שבירה שגרמו לי לרצות
לוותר על כל הפרוייקט הזה ולהשאיר אותו לפנטזיות
עמומות. אבל המחשבה שיום אחד הבנות שלי יזכו
לראות אבא שלהם על הבמה, שומרת אותי חמה
וממוקדת על המטרה.
מקווה שהתמונה הזו תשאר מספיק ברורה כדי
שהחלום הזה שלי יהיה מושלם בדיוק כמו שהוא.