שאני תמימה מדי,
שאני נותנת אמון רב באנשים זרים ויום אחד
זה יחזור אלי בכאפה מצלצלת.
אני, מצידי בטלתי את הקביעה הזו, הרי יש
לי אנטואיציה נשית מעולה, יודעת לבחור
את החברות שלי בפנצטה. ואכן עד היום
החברות שבחרתי לא רק שלא אכזבו, אלא
התעלו על עצמן בכל פעם שהייתי זקוקה להן.
הבעיה היא עם החברות שלא בחרתי....
למעשה רק עם אחת מהן שהיא חברה משותפת
שלנו אבל עם נאמנות ברורה לרונית.
לפני חודש בערך היתה לי איתה שיחה פתוחה
בעקבות משבר זוגיות שהיא עוברת ובמהלך
השיחה היא שאלה אותי אם אני נמשכת לגברים,
האם אני מעדיפה גברים על פני נשים?
הרגשתי מאוד חופשית לשתף אותה שאני לא יודעת
אם אני דו מינית אבל מסקרן אותי לחקור את
הכיוון הזה. הסברתי לה שאין כאן העדפה של
גברים על פני נשים, אני מסוגלת להתאהב רק
בנשים והסקרנות הנוכחית היא של דנה בלבד.
הרגשתי מאוד קרובה אליה בשיחה הזו, כי שתינו
פתחנו דברים שלא ידענו אחת על השניה. היה
לי ברור שהיא שומרת לעצמה את הדברים ששיתפתי
בדיוק כמו שאני שומרת לעצמי כל שיחה שלא אמורה
להתפרסם ברבים. זה החזיק מעמד חודש ואתמול
קיבלתי את הכאפה המדוברת
באמצע ההכנות לארוע משפחתי רונית מתקשרת
אלי בטון עצבני ואנו מחליפות עדכוני ביצוע. בערב
העצבים מתגברים כשלי אין מושג על מה ולמה
(והחברה עושה איתנו את השבת). היום בבוקר יצא
המרצע מהשק כשרונית שואלת אותי אם אני דו מיני?
האם שיקרתי לה לאורך כל הדרך? ואז התחילו לפול
לי האסימונים.
עדיין לא התעמתתי עם החברה ואין לי שום כוונה
לעשות את זה. אני בטוח אבהיר לה עד כמה היא
מטומטמת בעיני. היא תשאר חברה בעיני אבל רק
לצורכי פריקה שלה. ממני היא לא תשמע מילה ואני
בטוחה שזה יזיז לה בעיקר כשהיא בת בית אצלנו.
הסערה הנוכחית ביני לבין רונית תרגע מתישהו, אבל
צריבת האכזבה מהחברה לא תתעמעם.
ושלא תבינו לא נכון, האכזבה שלי היא לא מעצם זה
שהיא סיפרה לרונית על השיחה שלנו, אלא מהפרשנות
שהיא יצרה בעצמה לדברים וזה מה שעבר לרונית.
ממש כמו טלפון שבור.
זו נקודה שיש לי הרבה מה לומר בעיקר על נשים,
אבל בואו לא נערבב שמחה בשמחה.
אני חוזרת להכנות
שבת קסומה חברים
דנה 🌹
