הבוקר שלי התחיל כמו כל בוקר רגיל.
התארגנות, הסעות, מקלחת ויצאה למשרד
כמו בכל יום אני לא משקיעה יותר מדי,
סתם זורקת עלי פאה עגילים תכשיטים
ושפתון בורדו. הפעם ויתרתי על עצירה בצד
ויצאתי כך מהבית. בדרך לקוח מתקשר עם איזו בעיה
של קולגה, הוא שולח לי נשיקות ממנה.
הקו לא ממש ראוי לשיחה אז אני מסיימת איתו ומתקשרת
ישר אליה. רק מה"בוקר טוב" שלה ומה"מה נשמע מאמי?"
הלב שלי מתרחב. דברנו הרבה על החיים וקצת
בענייני עבודה וכשאמרתי לה שאני מעדיפה את הנשיקות
שלה בלי מתווכים היא שלחה לי אחת בתמונה.
מה אני אגיד לכם, תפוקה גבוהה כבר לא היתה לי היום.
אני כמובן ליידי מנומסת החזרתי לה נשיקה (כן, כן אני
מצטלמת תוך כדי נסיעה. הרכב שלי יודע לנסוע רק על
הקוים אז אני די רגועה).
מאוחר יותר דיברנו שוב והיא (אחת הנשים המהממות
שהיכרתי, אם לא אאהה...) החמיאה לי על הלוק.
לדבריה הייתי עדינה יותר ונשית יותר ממה שראה לפני כן
בתמונה שבה אני מאופרת בצורה מקצועית.
אז אחרי שאני מביטה במסך חצי יום והוא מביט בי בחזרה,
הייתי חייבת הפסקה לנקות את הראש. ואין מקום טוב
יותר לניקוי ראש מסיבוב ב jack kuba. אז נכנסתי
לסניף שבאזור משרדי ורציתי לממש מתנות שקיבלתי.
המוכרת שטיפלה בי לא הבינה בהתחלה למה אני
מתעקשת לקנות בעצמי כשכרטיס המועדון שייך לרונית.
בקיצור, קניה לא היתה שם היום אבל היתה לנו שיחה
מאוד פתוחה ולבבית.
זהו להיום, חזרתי לפאה ולאודם לעגילים צמידים וטבעות
ומתחילה להתגלגל הביתה.
מנצלת את הנסיעה הלא קצרה לתרגילים בפיתוח קול.
למזלכם החלונות סגורים.
לילה טוב
אוהבת
דנה 🌹
