כבר לא שותקת

כל כך התגעגעתי למגע של רונית בי, להצמד וללוש

כל חלקה טריה בה. עובדת מהבית, מצפה שרונית

תחזור ונעלה יחד למקלחת חמה, רוצה להתנחם 

בה, כל כך צריכה למרות שלא מראה.

ואז מתחילים הקיטורים והמלמולים מתחת לשפה, 

ואני כן יודעת ואני לא יודעת.

הידיים של שתינו מטיילות ומשדרות בדיוק הפוך ממה

שהפה אומר ואני כבר בתוכה אבל ברגע אחד אבדתי

את כל התשוקה. בדיוק לזה התכוונו כשאמרו 

שמילים הורגות, ומה בסך הכל אמרתי אתמול?

שדנה רוצה לממש רעיון להעביר הרצאה על העצמה

נשית. משהו שאני כבר מתבשלת בו המון זמן וחיכיתי

ליום שרונית תחקור ותבין ותאשר אבל כששום דבר

לא מתבצע אני לוקחת יוזמה חד צדדית.

לא אופטימית לגבי הסופ"ש 😥

מקווה שלפחות אצלכם יותר טוב

דנה 🌹